Either the World Deceives Me, Or I Deceive It
Sanctifying the Bechor -- Realigning Three Forms of Duality: 2, 20, 200
1 hr 22 min
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #4
- July 18, 2019
- |
- 15 Tamuz 5779
Rabbi YY Jacobson
614 views- Comment Call-in
MP3 MP4 Source Sheets - Copy Embed
Dedicated by Jodi Kramer, in memory of Yisroel ben Shmuel.
Class Summary:
This class was presented on Thursday Parshas Balak, 15 Tammuz, 5779, July 18, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #4
Rabbi YY Jacobson
- July 18, 2019
- |
- 15 Tamuz 5779
- |
- 614 views
Dedicated by Jodi Kramer, in memory of Yisroel ben Shmuel.
Related Classes
.jpg)
Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY
Join our WhatsApp Community
Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Please leave your comment below!
Anonymous -4 years ago
Reply to this comment.Flag this comment.
moshe -4 years ago
imposter
so the purpose in life is to be an impostor?
I guess either the world kidnappes you, or you kidnapp it and bring it back to G-d.
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריאל ענגיל -4 years ago
שיעור יום ה פרשת בלק טו תמוז תשע"ט לקוטי תורה בלק מאמר מה טבו שיעור ד
ב''ה. יום ה' פר' בלק תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך הספר "לקוטי תורה" לבעל התניא והשו''ע.
השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
לקוטי תורה פרשת בלק דף עד, א. מאמר מה טובו אוהליך יעקב וכו'.
עד, ב
סיכום מאתמול בתכלית הקיצור: למדנו אתמול על שלושת שלבי תשובה, הראשון זה סור מרע, השני זה ועשה טוב, והשלישית זה בקש שלום ורדפהו, זה לא עניין של רע וכדו', אלא שובה אלי ונשובה אליכם, והוא התשובה מחמת עצם הישות של עוה"ז. אנו רגילים לומר תעשה תשובה כי אתה ילד רע וכדו', אבל בעל התניא אומר בלשון חז"ל "כל ימיו בתשובה", כל החיים וכל תכלית החיים היא סיפור ארוך אחד של תשובה, להחזיר את היש לאין, והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, להתגבר על הפירוד ועל האגו, דע מאין באת, אין מזל לישראל וכו', מאין יבוא עזרי. ונוזלים מן לבנון.
התשובה הזו מתמקדת בעיקר בתורה, כי התורה נקראת בספר שמואל "משל הקדמוני", קדמונו של עולם, שזה מעל ממלא וסובב, עד יעבור עמך ה', ואז הפך ים ליבשה, בתוך היש של אדמה, יש בקש שלום, כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ושלמטה, כמו''כ תורה זה בתורתך בתוך מעיו. כל מצווה זה מקיפים כמו לבושים, לעומת תורה זה כמו מזון שהופך להיות חלק ממנו. ה' מוותר על הכל אבל לא על מאסה התורה, כי זה כמו מום במוח או בלב לעומת כשיש לו מום בחלק החיצוני של הגוף וכו'. זה ההבדל בין איברים פנימיים לחצוניים.
וזהו מה שכתוב במתן תורה אנכי הוי' אלקיך
פי' הוי' אלקיך היינו סוכ"ע וממכ"ע, אבל אנכי מי שאנכי הוא עצמות אור א"ס שלמעלה גם מסוכ"ע והוא המתגלה ונמשך להיות הוי' אלקיך ממש שבחי' שם הוי' זה נמשך מבחי' אנכי ממש וכמ"ש ממעמקים קראתיך הוי'. ממעמקים היינו מעצמות אור א"ס ממש שמשם נמשך להיות הוי' אלקיך ממש על ידי עסק התורה שהיא גם כן מבחי' עומק כמ"ש מאד עמקו מחשבותיך.
וכמ"ש ברבות סדר ויקרא ס"פ ג' אשרי אדם שיש בו דברי תורה ושמורים בידו כו' עליו הכתוב אומר מים עמוקים עצה בלב איש (משלי כ') ואומר ממעמקים קראתיך ואומר תפלה לעני עכ"ל,
והיינו ע"י התשובה תחלה שיהי' עוסק בתורה לשמה וכמ"ש במ"א בענין הראיני את מראיך השמיעני את קולך כו'. וענין על שלא ברכו בתורה תחלה. וענין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי. כדי שיהיה עסק התורה אחר הרעותא דליבא בתפלה כו'. וזהו ברוך אתה הוי' אלקינו פי' אתה היינו מהותו ועצמותו ית' שלמעלה מבחי' שם הוי' יומשך להיות הוי' אלקינו ממש:
קיצור. תשובה ג' לעצמות אור א"ס שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע עד יעבור עמך הוי' והיינו ושובו אלי ממש וזהו ע"י עסק התורה. איברים הפנימים וזהו אנכי הוי' אלקיך:
ד והנה כל הג' תשובות הנ"ל נק' בכר (בכור)
כי ג' אותיות בכר הן יחידות עשירות מאות.
ב' זה יחידות 2, עשירות זה 10, ר' זה מאות, וזה בכר מספר השני, ב' זה 2 כ' זה עשרים ר' זה 200. ביחד זה 222. רכ"ב אותיות בכר.
הבי"ת יחידות הכ"ף עשירות הרי"ש מאות
והוא כי הנה ג' תשובות הנ"ל הם נגד ג' בחינות נשמות דעשיה יצירה בריאה והן בכלל ג' בחינות נפש רוח נשמה.
יש אצילות בריאה יצירה עשייה, העולם שלנו זה עשייה, ה- 4 עולמות, זה לא שהם נמצאים במקומות אחרים שצריך לטוס עם חללית 50 מיליארד שנות אור וכדו'.
אלא זה 4 פרספקטיבות של ריאליות, עשייה זה מה שאנחנו רואים כאן ועכשיו. אילו היה לי משקפיים של יצירה אזיי זה משהו אחר לגמרי וכן הלאה, דהיינו הכל נמצא כאן. יש נשמות שהמקור שלהם מאצילות או בריאה, יצירה עשייה.
שצריך לבררם ולתקנם ולהעלותם למעלה ע"י ג' תשובות הנ"ל,
את הנפש רוח ונשמה.
ופי' כי התשובה הא' של סור מרע היא של בחי' נפש ובחינת עשיה, והיא קרובה יותר לחטא גמור, מפני שעולם העשיה הוא קרוב למדור הקליפות וחיצונים שהוא היצה"ר, לכך הנפש דעשיה יכולה לעשות עבירה גמורה וכמ"ש נפש כי תחטא. כמו הנפש של הבהמה, כמובן בצורה יותר אנושי ומקצועי, אבל זה החלק שהוא מאוד רגיש לכל מיני טעויות וכו'.
והתשובה שלו הוא לעקור רצונו מן הרע דהיינו חרטה שאני מסיר את הרצון שלי משם כי זה לא בשבילי וזה לא הרצון האמיתי שלי.
וע"י עקירת רצונו מעורר לעילא שלא יומשך חיות לחיצונים מרצון העליון כו'. דהיינו רואים מכאן עד כמה יש השפעה עצומה על לעילא.
והתשובה הב' הוא של בחי' רוח ובחינת יצירה. זה תשובה של עשה טוב.
והתשובה הג' היא של בחי' נשמה, בקש שלום ורדפהו, שזה בחינת בריאה.
ולכן צריך לשוב יותר מעומק הלב, כי נפילתו גדולה משניהם.
וכמו שאמר הה"מ נ"ע (הרב המגיד נשמתו עדן) שהמ"ז (שהמחשבות זרות) של צדיקים גמורים פוגמים יותר מעונות חמורות של הע"ה (העמי הארץ), זה אחד המקומות הנדירים שבעל התניא מצטט בפירוש את הרבי שלו, המגיד.
וזהו וסביביו נשערה מאד כו' (בתילים סי' נ'), וארז"ל מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, זה לא עניין של הקפדה אלא עניין של רגישות גבוהה ומאוד משמעותית, כמו שדיברנו על האנרגיה האוטומית. אטום הוא קטן במאד אבל אם אתה מצליח להוציא כל העוצמה והפוטנציאל שלו, אז אתה משנה את העולם. מחשבה זרה של צדיק נראית מאד קטנה ופנימית, אבל יש לזה השלכות הכי גדולות.
(פ' בת' דיבמות קכ"א ב'). ועיין טעם ע"ז בפרדס שער כ"ט שער הטעמים פ"ג סד"ה פסק ובת"ז ריש תקון י"ט (דל"ז ע"א).
וזהו ענין ג' אותיות בכר, שהם יחידות עשירות מאות, כי בבריאה שהוא נשמה, הספירות כלולים כל אחד מיו"ד, ויו"ד מיו"ד, כל מילה נבנה מעשרה ספירות ע"כ הם בבחינת מאות. דהיינו כל ספירה של העשר כולל כל העשר ספירות, כמו חסד שבגבורה וכדו', ובחסד שבגבורה גופא יש כל העשר, היינו חסד שבחסד שבגבורה, וגבורה שבחחסד שבגבורה, וכו', דהיינו מאה בכל ספירה.
וביצירה אינן כלולים רק מיו"ד, ובעשיה הם רק בבחינת נקודה לבד, וכמ"ש בע"ח שמ"ז פ"ה שבעשיה הוא בחינת נקודה לבד. וגם בשער הפרצופים שער כ"ט בסופו כתב ענין נקודה, ספירה, פרצוף.
כי הספירות דעשיה הם קטנות בתכלית ונק' נקודה בערך הספירה כו' ע"ש.
בן אדם נבנה עם הרבה כוחות ואנרגיה, עשייה זה כל הדברים עם פירוד גמור, ככל שאתה הולך עמוק יותר, יש יותר אחדות ואינטגרציה, וכשיש אחדות ואניגרציה יש תיקון ריפוי והתחדשות טוטאלי, לכן הקלקול בהתאם, לכן כדי לתקן צריכים ללכת לשורש, לפנימיות לאחדות וכו'. למשל ההבדל בין התבגרות ללא התבגרות, ילד שבוכה אין מה לדון איתו בכלל, זה מה שהוא רוצה כעת וזהו זה. לעומת זאת, מתבגר יכול להעריך נכון דברים בצורה נכונה ויש משא ומתן ועוד. זה לא עניין של שיפוט וכדו' זו רק להבין שיש לי יותר דברים בסיפור. כשיש לי רגש ואני מתחיל לכבד אותו ולסגוד לו וכדו' אזיי זה בעיה רצינית, היכולת זה להפריד ולהבין שזה רק רגש, וזה לא הרצון שלי באמת. דהיינו אני יכול לתכנן מה אני רוצה ולבחון את הצד השני, ולהחליט לא לתת לרגש להשתלט, אלא להחליט באמת מה אני הולך לעשות ולבחור מה נכון ומה לא. ככל שבן אדם יכול יותר להביא דברים ביחד, ולראות את התמונה הגדולה, דהיינו העומק והאחדות, אזיי יש את האינטגרציה וכו'. לעומת זאת כשרואה רק את הנקודה לידו ולא רואה את כל התמונה המושלמת אזיי אין עם מי לגשת לשולחן.
לכן בעולם הבריאה זה 100 כי כל ספירה חלק מעשר כפול עשר. יצירה זה עשיריות, זה עשר. עשייה זה יחידות וזה נפרד. לכן התקדמות זה ללכת מיחידות, ליצירה ובריאה, שזה נשמה ואינטלקט.
והוא החילוק בין נקודה ספירה ופרצוף.
כשאני מצייר נקודה על נייר, יש רק נקודה. ותו לא.
אם אני מצייר עשר נקודות, אז יש לי קו, ספירה. והיינו שכל ספירה כלולה מעשר. ותו לא.
אבל אם אני מצייר עשרה קוים, אחד אצל השני, אז כבר רואים פרצוף, תמונה כוללת ושלימה, קומה טוטלית. באנגלית ובמדע קורים לזה mega pixels. שבעצם מה"פיקסעלס" האלה מורכבת כל תמונה ותמונה. וזוהי התמונה הכוללת.
ואלה הם ג' המדריגות דנפש רוח נשמה: נפש היא האינסטיקנט, כמו אצל בע"ח, היא בעשי'. יש רק הנקודה. רוח היא כבר יותר רגש ויש התייחסות יותר כוללת. אבל נשמה היא שכל, מודעות פנימית ועמוקה, והיא עולם הבריאה, ומצד זה יש פרצוף. והן ג' חוויות של החיים.
ובכל אחת יש תשובה מסוג אחר: יש התשובה של נפש, ושל רוח, ושל נשמה. כי בכל שכבה של הנפש יש "רע" באופן אחר. בחוויה של עשי' אפשר רע ממש. נפש כי תחטא. בהחוויה של יצירה אין צריך תשובה על רע ממש, כי אם שם התשובה היא על העדר היגיעה בועשה טוב, שחסר בה"עובד אלקים", לתקן הצמצום, לילך מעל הטבע שלו, להתעלות מממלא שלו לסובב שלו.
אבל בנשמה יש תשובה מסוג אחר לגמרי: בבריאה אין רע ממש. "הרע" שם הוא רק שמרגיש שהוא יש מי שאוהב. הוא אוהב את הקב"ה. אבל כל אהבה מגיעה מישות. אני אוהב אותך. אם אין אני אין אהבה. אם אני שמאטע, האהבה שלי לא חשובה ג"כ. וכשמגיעים לתכלית האמת, הרי הוא מרגיש צורך לעשות תשובה על הריחוק שבא מחמת עצם הבריאה.
וג' אותיות אלו מרומזים ג"כ בענין הברכות ברוך היינו על ג' ההמשכות דאתה הוי' אלקינו כנ"ל ונרמז בתיבת ברך בכורתי ברכתי כו'.
ברוך להביא את העצמות, דהיינו הב' של להביא תשובה על עשייה, כ' תשובה על יצירה, ר' תשובה על בריאה.
וזהו קדש לי כל בכר, שיוגבהו השלשה עולמות בי"ע (בריאה יצירה עשייה) שהם נר"נ (נפש רוח נשמה) ע"י השלשה בחינות תשובה הנ"ל ויתבררו משבירתן ויתעלו לעולם האצילות. וזהו לי.
כי כל עולם יש פירוד לפי הסוג שלו, עשייה זה חטא וכו', יצירה זה חטא של עובד אלוקים, בריאה זה חטא של אגו וביטול וכו'. דהיינו להעלות את כל העולמות לעלות האצילות. מלשון אצלי ואחדות.
וזהו קידוש בכור: ליקח הרכ"ב, 222, השניות של הבריאה, ולגלות האחדות של השם, האלף, והוא אי"ק, 111. כולו אחד. א' הוא אחדות.
כי אי"ק הוא האב של האותיות ביחידות עשיריות ומאות, ובכ"ר הוא הבן הבכור בכל אחד מג' שלבים אלה. ומעלים את הבכור להאי"ק, להאחדות המושלמת ע"י ג' אופני תשובה.
והוא בעצם מצות פדיון הבן, שהבכור בעצם שייך להקב"ה, הוא מציאות של קדושה. בגלל מה שקרה ביציאת מצרים שהרג כל בכורי מצרים ופדה בכורי בנ"י, היינו שאז נתגלה שכל העולם הוא חלק מאי"ע מלבדו (ועי' מאמר וזה מעשה המנורה לקו"ת בהעלותך, ביאור התפלה כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת). ולכן הבכור נעשה קדוש. קדש לי כל בכור גו' זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים גו'.
(ועיין דברים נחמדים באוהב ישראל להאפטער רב פ' בא בביאור ענין פדיון הבן. וכאן בלקו"ת אפשר להבין עומק הענין המבואר שם, על גילוי האחדות בהפירוד. ועיין במאמרי אדה"ז תקס"ו המאמר שאמר על פדיון הבן של נינו ברוך שלום, בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק).
ועיין מ"ש ע"פ וארשתיך לי. וזהו יפה שעה אחת בתשובה שיש יתרון לאור מן החושך שנתברר שעי"ז נתוסף אור כו',
אור שמגיע מחושך, האור מאוד עמוק וחזק. דהיינו כל דבר שלילי שאני הופך אותו לחיובי האור מאוד חזק. שלא בערך יותר מהאור האורגני והמקורי.
((ועל ג' תשובות אלו דנר"ן י"ל
עד, ג
שאמרו לא זז מחבבה עד שקראה בתי. עד שקראה אחותי. עד שקראה אמי. וענין יתרון האור מן החשך היינו שע"י שמהפכין חשוכא לנהורא ממשיכים תוספת אור באצילות מבחינת ישת חשך סתרו ומבחינת קדש לי כל בכר נמשך מלמעלה בחינת רכב אלקים רבותיים כו' סולו לרוכב בערבות עיין בזח"ב תרומה (קס"ה ב') ובהרמ"ז שם והוא ג"כ המשכה מבחינת נר"נ שלמעלה מאצילות עיין בע"ח שער א"א פ"ד. וזהו ענין אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף ועיין בזח"ג פינחס (דרמ"ז ע"א ודרכ"ו ע"ב) בענין נהר כבר)).
וכ"ז היינו ע"י שלוקח הבכורה ממנו כי עשו היה בכור, וכמ"ש בד"ה ראה ריח בני ובד"ה בשלח פרעה וזהו ענין שיצא ראשון כו' ע"ש היטב. וצריך ליקח ממנו בכורתו ע"י התשובות הנ"ל פי' בעקירת הרצון מתאוות עוה"ז הן בסור מרע.
וזהו קדש לי קדש א"ע במותר לך.
והן ברצונו וחפצו בועשה טוב ובעסק התורה.
שעי"ז העקירת הרצון נוטל ממנו בכורתו ממש.
כי הנה היצה"ר והקליפות הם מקבלים ג"כ חיות מרצון העליון, שאל"כ (שאם לא כן) לא היה להם חיות, ואדרבה הם מגביהים א"ע לינק למעלה מההשתלשלות מבחינת ורב חסד, אשר שם נאמר ואם צדקת כו' ורבו פשעיך כו'. כי משם אין שום חסרון, כי השם הוא למעלה מכל "רגישות" למה שקורה בעולם, וא"כ יכולים גם הקליפות לקבל (כמו שביארנו במאמר ויקח המן את הסוס, בהוספות לתורה אור מגילת אסתר).
וזהו אם תגביה כנשר (כי הקליפה אוהב לקחת מלמעלה, כי שמה ההפרד בין טוב ורע לא משמעותי) כמ"ש במ"א בד"ה ויאבק איש.
וכאשר האדם הוא מסלק רצונו מתאוות עוה"ז שאינו רוצה בהם כלל מעורר כמ"כ למעלה שיסתלק מהם רצון ה' מלהשפיע להם אור וחיות מבחינת ורב חסד כו' כ"א בבחי' צמצום כדי חיותן כו'.
מדהים איך כל הנושא הפנימיות עובדים, ומדהים עד כמה השפעה יש לכל אחד ואחת.
דהיינו כשאני עושה תשובה, אני לוקח את החיות מעשיו שזה הבכור. לכן כשעושים תשובה אמיתית בצורה נכונה אזיי יש השפעה עצומה בכל העולמות ולחיצונים אין על מה להתקיים.
והכח הזה, מהיכן יהודי לוקח את הכוח הזה והשפעה הזו היינו לפי שישראל עלו במחשבה, ולכן אפילו כשבחי' ואני בתוך הגולה הוא על נהר כבר בחי' מחשבה הקדומה. אפי' יהודי מרגיש שהוא נמוך ביותר אזיי צריך לדעת שהוא על נהר כבר כי הוא נמצא בתכלית כי עלו במחשבה. אפילו הוא מרגיש שהוא ממש בבוץ, מ"מ האמת היא שהוא תמיד עומד על נהר כבר, הנהר המשורש ב"כבר", קדמונו של עולם, מחשבה הקדומה. היינו הוא מושרש בעצמותו יתברך ממש.
וזהו ה' צלך, כצל שהוא פונה אחר האדם, כך הוא ית' כביכול צל שלך, עד שעי"ז שהאדם מסלק רצונו מהרע מעורר כן למעלה ממש. במילא כל האנרגיה משתנה בצורה עולמית ויקומית ולא רק שהוא בסדר אלא הוא משפיע בכל העולמות.
ובמה שמשים רצונו וחפצו בועשה טוב, גורם למעלה גילוי פנימית רצון העליון בע"ס דקדושה כו'.
כמו שסור מרע גורם להזיז את החיות וכו', גם עשה טוב גורם השפעה וכו'.
וענין עקירת הרצון היינו מ"ש בא אחיך במרמה, ולקח את הברכה כנ''ל ברכ או בכר
פי' שלא יהיה האחוה והדביקות בעניני עוה"ז אכילה ושתיה בהתקשרות אמיתית כ"א במרמה, אנו אחים לעשיו אבל שזה לא יהיה אמיתית אלא במרמה
ע"ד מארז"ל כאילו כפאו כו' שיהיה זה ירידה אצלו אלא שמכוין רק בכדי לברר בירורים והיינו שאוכל בכדי שיתפלל בכח האכילה כו'. (וכמ"ש בש"ע א"ח סי' רל"א).
זה כמו מרגל אמיתי למשל, שהוא נכנס לאויב והם חושבים שאתה אח, אבל בנקודה אמיתית אתה מעביר את כל האינפורמציה למדינה שלך. יהודי נכנס לעוה''ז בא אחיך, אבל במרמה. כי הוא לא באמת שייך לכאן. ולכן ויקח את ברכתיך. הטעות כשהוא חושב שהוא עשיו, ואז נכנס למקומות שזה לא טבעי לנשמה.
לכן התנאי שזוכר את המשימה שלו, אך אל תאבד את עצמך שם ותשכח את עצמך ולמה הגעתי לכאן. וכל זה בא מהמרמה של הנחש. לכן אנו נראים פיזי, אבל אנו חלק אלוק ממעל וחתיכת קדושה. האתגר הוא לעצמי איך אני מסתכל על עצמי. וזה קדש לי כל בכר, ורק יעקב יכול ללמד את עשיו מה זה בכור, ועלו מושיעים וכו'.
כי זה הכלל בחיים: או שהעולם מרמה אותי, או שאני מרמה העולם. אין צד אחר בחיים. או שאני משתעבד להעלם והסתר העולם. או שאני לוקח הבכורה והברכה מעשו, היינו אני אחיו במרמה, ולכן ויקח ברכתך, אני מעלה את הרכ"ב לאי"ק, את השניות לאחדות והרמוניה.
אני מתדבק לעולם ואולי אפילו אני מצליח בגדול בגשמיות, אני אפילו נעשה מנהיג בעולם, כמו יוסף וכו', אבל בנקודה האמיתית אני מחובר לא"ס ב"ה. ולשם אני לוקח כל הבירורים והניצוצות.
וזהו מה שאומר אברהם גר ותושב אני עמכם. אני אמנם תושב, אבל בסופו של דבר אני "גר". אני בא ממקום אחר. נהר כבר.
כמו המרגל האמיתי (ובמרגל יש גם אותיות "גר") שנעשה ממש אחד מבני החבורה, כמו אלי כהן הי"ד בסוריה, היה אחד מהמפורסמים והמוצלחים, ואוכל ושותה וחוגג עמהם. אבל ברגע שיש האינפורמציה הקריטית הוא מעביר זה להשונא. (ידוע הסיפור איך שהציע לסוריה לנטוע האילנות ברמת הגולן, להציל על החיילים הסורים במקומותיהם, ומזה נעשה הנצחון במלחמת ששת הימים). היינו הוא מתדבק להעולם, "אחיך", אבל זה במרמה, כי הוא יודע האמת שכל ההעלם הוא רק כיסוי וחיצוניות, והוא מעלה את העולם למקורו ומגלה האמת בכל נקודה של העולם.
והסיבה היא, דכיון שהנחש היה ערום, ואז התחילה המרמה, שהטוב נתערב ברע, לכן צריך יעקב ששופריה דיעקב מעין שופריה דאדם להשתמש בכח המרמה לירד לעוה"ז ולהעלות כל העולם אל ה'.
אבל זאת צריך לדעת שהוא לא שטיק עוה"ז. הוא שטיק אלקות. תמיד. על נהר כבר. ולכן הוא תמיד נביא לה' כמו יחזקאל על נהר כבר. וכמו שגריר מדינה שהולך למדינה אחרת ומתדבק אתם אבל על הבית שלו יש דגל של המדינה שלו, כדי שילדיו לא ישכחו אף פעם מי הם. הם לא פה כדי להתבולל, אלא להיפך כדי להביא ולייצג את המדינה המקורית שלהם. וכן בנמשל: אתם עדי נאום ה', אומר הנביא ישעי'. יהודי הוא עד, שמגלה את האמת הוי' לעולם שאין עוד מלבדו.
לכן שלוחי חב"ד יכולים להצליח במרחקים, בלי סביבה ובלי קהילה. כי כל המשפחה יודעת שהם כאן בתור שלוחים לשנות את העולם ולתקן עולם במלכות שד"י. בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.
עוד נקודה יש כאן: אני לא מחובר כ"כ לעולם ולכן אני לא לוקח שום דבר אישי. אני שליח. זה לא ענין אישי נגדי. אם הילד שלך או התל' שלך אומר משהו אל תיקח אישי. אתה נשאר "למעלה" תמיד כל הזמן.
Reply to this comment.Flag this comment.