Picture of the author
Picture of the author

You Can Know All the Facts About Judaism, Yet Remain Clueless

I Can Share the Data, but How Do I Communicate the Essence?

Class Summary:

This class was presented on Monday Parshas Eikev, 18 Av, 5779, August 19, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY 

Please leave your comment below!

  • M

    Michael -4 years ago

    I'm listening to part 14 of the maamer Reb Hillel. You mention the "koor habrazel" the crucible.
     
    I wanted to point out that in a crucible, whatever you put inside and apply the heat to, never comes out the same. The heat applied to the contents make the atoms so confused that when they cool down they are not the same as they were before. Never mind the shape.
     
    The other thing is, that if you throw in metal from different sources, the crucible breaks them all down in heat, that they all melt and mould into each other similar to "miksha"... Just thought I would point this out.
     
    I listen to all of your shiurim in chassidus. If I fall behind, I always catch up and I appreciate them so much, and appreciate what they have taught me. I try to use what i've learnt to uplift my life and my relationships in a real and positive way, and I want to express my appreciation to you for your efforts. May hashem bless you to continue to bring mayanos chutzah.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • C

    Cirel -4 years ago

    Rabbi Bamberger said
    "Ah, Si habben tzu tohn mit Malochim !!"
    something way above his radar. :)

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • עיהע

    עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

    שיעור יום ב עקב יח מנחם אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור טז

    ב''ה. יום ב' פר' עקב תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו. שיעור מספר ט"ז.

    השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

    בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

    כפי שלמדנו בעבר כשאנו עוברים משיעור א לשיעור ב – משיעור הישן, גילוי אור הקודם, לשיעור החדש, גילוי אור החדש, זהו ההבדל בין שם י.ה.ו.ה לבין שם ש.ד.י. ולכן אומר הקב"ה, שנתגלה להאבות בא-ל שד"י, "ושמי הוי' לא נודעתי להם".

    וזהו בהמשך להתחלת הפרשה, וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'. שם אלוקים זה מידת הדין, אך ה' אומר למשה "אני ה'": הכל, כל הגלות מצרים, נובעת מחסד ומאהבה, כאמור במשל – שהרב רוצה לתת הכל, מתוך אהבה אין סופי לתלמיד כנ''ל, הכל מה שלמדנו בשיעורים הקודמים.

    אם כך הם פני הדברים, אז צריך הסבר עמוק. מהו תוכן הגלות הבא לא מתוך עונש ודין אלא מתוך אהבה. ע"ז אומר השם למשה:  

    וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. 

    וזה צריך להבין, רש''י מסביר,

    ושמי ה' לא נודעתי להם. לֹא הוֹדַעְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא נוֹדַעְתִּי, לֹא נִכַּרְתִּי לָהֶם בְּמִדַת אֲמִתּוּת שֶׁלִּי, שֶׁעָלֶיהָ נִקְרָא שְׁמִי ה', נֶאֱמָן לְאַמֵּת דְּבָרַי, שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתִּים וְלֹא קִיַּמְתִּי:

    וזהו כמו שפירש''י ז''ל לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי,

    דהיינו את השם הוי', האבות לא ראו את זה או לא הרגישו את זה. הם רק ראו וחוו את השם של ש.ד.י.

    לא ניכרתי במדת אמיתית שלי. כלשון רש"י שם: הבטחתי ולא קיימתי.

    על פי פשט הכוונה היא שהאבות קיבלו הבטחות אבל לא ראו עדיין במימושן של ההבטחיות האלקיות. דהיינו לא הכירו את מדת האמת של השם, אך שנתנו בו אימון החלטי, כי פשוט לא זכו לראות את הביצוע הממשי של כל ההבטחות.

     אבל כאן מגלים אנו פן חדש לכל הדו השיח הזה, ע"פ תורת החסידות.

    (הערת ע.ע. לומדים את הפסוק הזה לאחר בשיעור ה-16 של המאמר ויש כאן ממש אור חדש לדו שיח בין ה' למשה רבינו וזה מביא את השיח הזה לחיים האמיתיים, ובנוסף התורה זה נצחית וזה מופיע אצל כל אחד ואחת בצמתים שונים בחיים שלהם).

    דהיינו שיש כאן ביאור חדש ומחודש בכל תוכן הגלות והחושך בחיים. שהוא בעצם המעבר בין שם שד"י לבין שם הוי', בין שיעור הישן לשיעור החדש. האבות חוו את שם שד"י, אשר לכן הוצרך חושך והעלם והסתלקות לגלות במ"ת שם הוי', כפי שיתבאר לקמן. והחילוק ביניהם הוא גם החילוק בין ידיעה והכרה בהשם, כפי שיתבאר.  

    כי ע''ד הפשוט ההבדל בין גדר ידיעה לגדר הכרה, דהיינו לא נודעתי זה לא הכרתי, מה ההבדל בין ידיעה להכרה?

    שהידיעה נופל בהתפשטות הדבר וההכרה הוא בעצם הדבר.

    כמו ההבדל שבין סימן לטביעת עין, שהסימן הוא רק מקרי הדבר והתפשטותו, והטביעת עין הוא חקיקת עצם הדבר כמו שנצטייר בעצמות נפשו. מילים כפשוטו, דהיינו לא תראה את הסימנים בטביעת עין.

    ולכן הסימן יכול לגלותו בדיבור אף כשאין החפץ בפניו, כי פשוט יסביר במילים ללא החפץ משא''כ טב''ע (טביעת עין) א''א (אי אפשר) לגלות בשום אופן בדיבור כ''א כשהחפץ הוא בפניו יכול להכירו. וכל המילים לא יוכלו להסביר לבן אדם השני, או לשומע או למקבל את הטביעת העין, כי רק מי שיש לו את זה אזיי יש לו את זה וזה לא ניתן להעברה מכורח הנעלמה כי פשוט אין את המילים להסביר את זה.

    והוא בדרך הכרה כללית בציור כח המדמה שלמעלה מהתחלקות אותיות המחשבה והדיבור (כידוע שלגבי מי שחסר כח המחשבה והדיבור כמו בבע''ח, (כמו בבעלי חיים) כח המדמה נחשב אצלו לפחיתות מאחר שלא נתברר בהתחלקות כח המחשבה והדיבור בחסרון כח השכל, אבל בבעל שכל ומחשבה ודיבור אז כח המדמה והמצייר אמיתית דבר המושכל כמו שהוא נחשב למעליותא, שהוא כח הדעת דוקא וכמבואר במ''א). דהיינו הציור והטביעת עין וכוח הדימיון משלים את הפרטים המזהים, ז''א אתה צריך את שניהם. וזה כוח הדעת.

    גם לבהמה יש כח הציור וכח המדמה. אבל חסר אצלה היכולת לנתח הפרטים ולירד לעומקם של דברים. ולכן היא נשארת בהמה. מעלת הבן אדם היא שיכול לבוא לכח הציור לאחרי שיורד ומתעמק בכל הפרטים.  

    אבל עכ''פ מובן שגדר ידיעה הוא בדבר שאפשר לאחרים להודיע בדיבור בהתחלקות, דהיינו זה כמו לבנות בית וכדו'. וא''כ אינו גילוי עצם הדבר כ''א התפשטות. כמו שאחד מודיע לחבירו על אדם שאין מכירו הסימנים שהוא בלבושיו ותוארו וכה''ג (וכהא גוונא) שהוא בדרך מקרי, שאם ירצה האדם ההוא להתפשט וישנה כל הסימנים שוב לא יכירנו. דהיינו ברגע שיחליף את בגדיו הוא לא יזהה אותו. אבל אם מראה לו את עצם האדם אז יצטייר אצלו באופן שיכירנו אפילו אחר כמה שינויים. וזהו נק' דרך הכרה. ידיעה זה מידע. הכרה זה עצם.

    כמו להעביר שיעור מתוך דף מילה במילה לעומת להעביר את הנשמה של השיעור. הרבי אמר פעם שסטודנטים הגיעו אליו, סטודנט אחד שאל את הרבי מה זה רבי? הוא הסביר מה זה רבי וכו'. הם הוציאו הניירות והתחילו לרשום.

    וסיים הרבי: הם יצאו מהחדר עם "רבי על נייר"...

    עדיף לדבר עם 50 טעויות אך עם כל הנשמה, מאשר שיעור מת ללא טעויות.

    וזה נכון לגבי יהדות, אפשר לדעת את כל הסימנים דהיינו כל ההלכות על בוריו, אך לא את היהדות, לא הנקודה ולא את הטביעת עין.

    (הערת ע.ע., תארו לעצמכם אנשים שכל חייהם משיקיעים רק בסימנים, דהיינו איך הבגדים שלהם נראים, איך הם לבושים וכו' וזה מה שמאפיין אותם, ואז הם מגיעים לבי''ד של מעלה ומורידים להם את הבגדים תרתי משמע, ופתאום אף אחד לא מזהה אותם, כי ההגדרה שלהם זה רק סימנים ושכחו לגמרי מהעצם שלהם ומטביעת העין שלהם, כמה עצוב ועגום המצב הזה).

    וככל המשל הנ''ל מובן ההבדל שבין הודעתיו שהוא גדר ידיעה שאינו [אלא] רק בהתפשטות אוא''ס למטה בעולמות, שזהו דבר שאפשר להודיע לאחרים כמ''ש כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' ושמרו דרך הוי', למה אני אוהב אברהם אבינו כי הוא הולך להעביר לילדים שלו את ההתפשטות אור אין סוף.

    שבכלל הוא ענין שם הוי' דלתתא שנקרא הוי' ע''ש שהוא מהווה עולמות, שמהתהוותם נוכל לידע כח המהווה. דהיינו אברהם הצליח ללמד אנשים את ה' אחד את כח המהווה. כי העולם מלא בסימנים, וה' אומר תסתכל על הסימנים האלו ותבינו שיש בורא עולם. וככל שחוקרים רואים יותר רואים יותר את הבורא עולם.

    המלבי"ם מסביר על הפסוק דור לדור ישבח מעשיך. דהיינו שבח שהערך עולה. ככל שעובר הזמן אנו מעריכים יותר את מעשיך. כמו פעם לא יכלנו להבין כוח התא. ואברהם היה המדעי הראשון, כי הוא חיפש את המקור. והיום אנו מבינים דברים שלא הבינו ולא השיגו למשך אלפי שנים וזה פשוט מדהים, לקרוא את המדעים המודרניים במאה שנים האחרונות כמה זה התקדם וזה מתאים עם התורה. אמנם הם מציגים את זה במילים אחרות אך לא מכחישים את ה' כמו פעם. למשל החלקיק האלוקי ע''ש בוזון היגס.

    וזו היתה השגת האבות ועבודתם ברצוא ושוב שלהם שהוא גימטריא תורה, שעז''נ (שעל זה נאמר) קיים אאע''ה את כל התורה, וזהו הנק' כאן בכתוב בשם אל ש.ד.י שהוא מקור הגבול. דהיינו אני יודע ה' מהמוצר שלו.

    המשך יבוא מחר בעז''ה.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -4 years ago

    Pizza Order Joke

    Reply to this comment.Flag this comment.

Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #16

Rabbi YY Jacobson

  • August 19, 2019
  • |
  • 18 Av 5779
  • |
  • 390 views

Dedicated by Yanky Freund, in honor of Rabbi YY Jacobson, Yosef Yitzchak ben Chaya Tzivia.

Related Classes

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author