TheYeshiva.net - Rabbi YY Jacobson

Basics of Emunah #34: What Does It Mean to Fear G-d?

Why Would Moshe Instructs the Jews Not to Fear Hashem?

1 hr 26 min

Comment
Call-in
Listen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
7353
MP3
MP4
Source Sheets
Copy Embed

Class Summary:

This class was presented on Tuesday Parshas Yisro, 16 Shevat, 5780, February 11, 2020 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY

Categories

Please leave your comment below!

N
nicole -2 years ago
Quick question:

Rabbi Jacobson talks about the contradiction of fearing G-d and not to fear G-d, Point is to fear G-d and sin so as not to ruin the special relationship each person has with G-d. My question is can we say the same thing on G-ds behalf?

When He sends us a challenge i.e. financial difficulties is it because I need this challenge at this moment to keep my connection with G-d strong? or is it more of a function I need this challenge to grow?

As an example, when I give my child a shot at the doctor's office it has nothing to do with our relationship it is simply a function of doing what’s best for him or her and this is what she or he needs to grow into a physically healthy human being but it doesn’t necessarily connect us, versus if I give my child an ice cream and we sit and enjoy it together the function of giving on my part is because I cherish our relationship and making her or him happy brings me happiness but more importantly keeps our relationship strong and adds another experience of connection.

So again, what is the function of the challenge on Hashem's part?
Reply to this comment.Flag this comment.
- YYJ
  Yosef Yitzchak Jacobson -2 years ago
  I think, based on many teachings of the Baal Shem Tov, that the challenge itself is an opportunity for a deeper relationship.
  
  There are probably different levels and states of consciousness; it is always here to help me grow. But it is even deeper than that: an opportunity for more oneness right now at this moment.
  Reply to this comment.Flag this comment.
L
liba -3 years ago
This week’s shiur on Fear or Love of Hashem, was a masterpiece. (When is it not?) I was absolutely amazed at the lessons of Ahavas Hashem, and I was equally amazed at some of the women’s answers to the question of “what do you think of when you think of Hashem”. I was baffled as I watched a woman I know at the shiur, who lost 4 children and 2 grandchildren, as well as all her wealth, as she instinctively responded: “love”. Mi ke’amcha Yisroel. My grandfather ah” used to say: “der Eibishter hat gemacht a gutten gesheft ven Er hat genummen Klal Yisroel”...

Additionally, a very special thank you for this week’s essay about Yisro, it’s remarkable, and a belated thank you for the essay “the guy who drives you mad”. The lessons of Emuna in that essay are indescribable and truly profound. My daughter chose to write a report on it for college. She was in awe of it.

Rabbi Jacobson, your teachings reach the depths of our souls. They uplift us and transform us... may Hashem continue to shine His light on you and your family and allow us to glean from your wisdom until Moshiach.
Reply to this comment.Flag this comment.
D
Dov -4 years ago
Question: the verse tells us after Moshe tells them not to fear that they still stood at a distance. Why?
Reply to this comment.Flag this comment.
מ
מעריצים -4 years ago
ענין יראת השם
לכבוד הרה"ג מהרי"י שליט"א

תודה רבה על שיעור היסודי והנחוציי הזה, ועל כל השיעורים הנפלאים!

לפי מה שביאר ענין היראה, שהוא ענין שהאדם ירא שלא לקלקל או לפגום בקשר ויחוד שלו עם הקב"ה ח"ו, אבל לא שהוא ענין שה' ח"ו ינקום את נקמתו, או שה' מסתכל עליו בכל רגע לתפוס אותו בעוברו עבירה, לפי"ז האיך יפרנס מה שכתב רבינו זי"ע בתניא פרק מא (וידוע שכ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע הורה לשנן על תחילת הפרק בעל פה) "והנה ה' נצב עליו, ומלא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" שמלשון זה משמע לכאורה, בהיפך מהנ"ל! ובפרט שכל הפרק מדבר בענין "עבודת עבד", שהיראה צריך להיות באופן של יראת העבד מאדונו, ולכאו' זה יראה שונה, מהיראה שלא לפגום או לקלקל היחוד והקשר שלו עם הקב"ה?!

אשמח מאוד אם כת"ר שליט"א יכול להבהיר ענין יסודי זה.

יישר כח

יוסי
Reply to this comment.Flag this comment.
- Anonymous -4 years ago
  לפענ"ד הדבר ברור, שזוהי הכוונה בתניא. מהי קס"ד כת"ר, שהקב"ה ממתין להעניש אותי, ולכן מסתכל עלי 24 שעות ביממה כדי לתפוס אותי... אוי ואבוי אם זהו הציור שלנו בכוונת התניא. האם אתה מכיר אבא או אימא נורמליים שמתנהגים ככה?
  
  הקב"ה ברא אותנו מאין ליש, ונתן לנו יצר הרע גדול במאד, כדי שיוכל אחר כך לבדוק אותנו 24 שעות ביממה ולהמתין עד שאנחנו לא עובדים אותו כראוי ולהעניש אותנו... האם זה נשמע נורמלי לך?!
  
  כוונת רבינו הגדול בתניא היא ממש להיפך: הקב"ה אוהב יהודי כל כך, והיחס ביניהם הוא כל כך חזק ועצם ועמוק ורחב ובלי גבולי, שהקב"ה נצב וממתין ומצפה לכל תנועה של יהודי, כמו למשל באהבת איש ואשה שאוהבים כ"כ א' את השני ש"עיניך יונים", שלא מפסיקים אפילו לרגע להיות ביחד ולהשתעשע, ומתאוה כ"א במאד מאד ליחס מאת השני, לאהבה וחיבה ועבודה וכו'. הקב"ה מניח כל העולמות עליונים ותחתונים, ומהי התעניינותו הכי עמוקה והכי גדולה? החיים שלי. מה קורה אצלי. המחשבות, דיבורים ומעשים שלי. כל עצמותו של הקב"ה מתעניין ובוחן כליות ולב מה קורה אתי. הוא בוכה אתי ורוקד אתי. הוא אתי כל הזמן ממש, ומביט עלי באהבה בלי גבולית ליתן לי הכחות והעזר לעבדו כראוי, להתקשר בכל רגע עם האין סוף, עם מציאות האמיתית שלי, והיא עבודת ה'.
  
  ויעויין השיחה שאמר רבינו על פרק זה בשנת תשכ"ה (נדפס בשיעורים בספר התניא כמדומה), ומשם מוכח כל הנ"ל. עיין שם. ויעויין גם מאמר באתי לגני תש"כ באריכות גדולה מהבעש"ט והרב המגיד, ביאור ענין זה באריכות גדולה, איך שהקב"ה שוקד ומצפה לכל מלה שיוצאת מפי היהודי, ומנשק את השפתים ואת התיבות. ע"ש. והוא נפלא.
  
  ולדעתי כ"ז פשוט בתכלית הפשיטות.
  Reply to this comment.Flag this comment.
  - מ
    מעריצים -4 years ago
    יישר כח! יישר כח!
    
    דברים מאירים אלו, הם ממש כמים קרים על עייפה!
    
    תודה רבה
    
    יוסי
    Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -4 years ago
test
Reply to this comment.Flag this comment.
R
Rachelle -4 years ago
Marvelous, splendid and stupendous....
And with what elegance and class you presented those very delicate concepts.
Thank you, thank you.
The women walked away in stupor and awestruck...
They walked out holding tight to their heart every last crumb of truth and Infinity that you shared with them today...You touched their souls and heart very deeply.
Wow, big step forward you took today.....
Step forward I meant, sharing with us judaisms infinite light openly and watching the class shine and being transported by your words....and allowing themselves to be raised to a different level of awareness and truth.....
They all walked home in a daze of inspiration.
No small feat Rabbi YY
Reply to this comment.Flag this comment.
M
Moshe -4 years ago
The word "yirah" appears twice in the same posuk and there's a contradiction to fear or not
And the explanation, as always, to resolve seeming contradictions or paradoxes is to say there are levels, i.e. there are two (or more) types and levels to the inyan and so the contradiction is solved.

Why didnt Hashem use two different Hebrew words to refer to these two levels of fear? If He had, there would not have been any seeming contradiction. In English there's "fear" and "awe". In Hebrew as well there's "yirah" and "pachad". These refer to fear of a bad result and being overwhelmed by a great thing.

If two different words were used then perhaps no shiur!

Another English word for the type of fear of losing something dear is "apprehension".

It was said that one can't evolve from something when one can't identify that something initially. This sounds reminiscent of the Rambam's Hilchos Teshuva where he states that first one must admit to the item, then regret it, and then change it to do teshuva (a fourth step is passing the test upon it's reoccurrence).
Reply to this comment.Flag this comment.
י
יצחק -4 years ago
ב"ה. על פי השיעור מאמר בעל התניא מובן למה יראה מילתא זוטרתא היא לגבי משה, כדאיתא במסכת ברכות, כיון שיראה הו"ע של ישות סוף סוף. אבל לא הבנתי א"כ איך קיים משה רבינו המצות עשה של "את ה' אלקיך תירא"? ובסגנון אחר, הרי שאלו למה לבטל מצות עשה, ומהו התירוץ ע"ז? סוף סוף הוא מצות עשה.
Reply to this comment.Flag this comment.
- Anonymous -4 years ago
  הביאור בזה הוא שגם אז יש יראת ה', אלא שהיראה נכללת ובטילה בתוך האחדות המוחלטת, וכמו זיו השמש בתוך השמש (משל התניא פרק לג, ובשער היחוד והאמונה פרק ג), שגם בשמש ישנו אור השמש אלא שאינו ניכר בתור מציאות בפני עצמו. כאשר יהודי מתאחד לגמרי עם המקור, ונעשה אין ואפס ממש, הרי בודאי שיש יראת ה', אלא שלא נרגשת היראה בתור רגש של "אני ירא", היינו מציאות בפני עצמה, יש מי שירא, ויש מי שאוהב (ראה תניא פרק לה), אלא היראה נכללת בתוך ה"אחד".
  Reply to this comment.Flag this comment.