Rambam Mishneh Torah
Rabbi YY Jacobson
660 viewsDedicated by Sergey Shevchuk, in honor of Benjamin Avrohom ben Shayna Pessel, Leah Michal bas Malke Faiga
This class in Rambam, the laws of Talmud Torah, chapter four, was presented on Monday Parshas Reah, 20 Av, 5780, August 10, 2020, streaming live from Rabbi Jacobson's home in Monsey, NY
Rambam Mishneh Torah
Rabbi YY Jacobson
Dedicated by Sergey Shevchuk, in honor of Benjamin Avrohom ben Shayna Pessel, Leah Michal bas Malke Faiga
Join our WhatsApp Community
Please leave your comment below!
MZ -3 years ago
Cause and Effect
If I understood correctly you learned that the reason why the students started sitting was because there was a dimmunition in the respect/are/reverence for Torah - however, I wonder if it may have worked the other way around in which there was a dimmunition in the above-mentioned and therefore the inability to stand and concentrate was negatively affected.
Reply to this comment.Flag this comment.
Alizah Hochstead -3 years ago
Sleeping in Class So should someone waking up his neighbor who has fallen asleep? Or is that stealing from them?
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Not answering just some sources
see https://judaism.stackexchange.com/questions/1083/is-it-gezel-sheinah-for-a-teacher-to-wake-up-a-student-in-class
see From http://www.dinonline.org/2013/11/05/gezel-sheina-stealing-sleep/
Reply to this comment.Flag this comment.
Dr. Heshie Klein -3 years ago
Dealing with Difficult Students
Rabbi Simcha Weinberg, Shlit'a, told me this about his grandfather, Rav Yaakov Yitzchok Ruderman, ZT"L, who was the Founder and Rosh Yeshiva of Ner Yisroel in Baltimore. Whenever there was a student who all the rabbeim couldn't deal with, and they wanted him thrown out of the Yeshiva, Rav Ruderman would say, "Give me that student. That is the student I want." and he would take that student under his wing, under his personal guidance, and he said, "These are the talmidim that have tremendous potential." And every one of them became a Gadol."
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
ולא לשחוק בפניהם
מצדיקי הרבים ככוכבים chelek 3
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -3 years ago
Teachers and students stood or sat on the same level
interesting that both in botei din, and lehavdil, secular courts, the judge must be elevated on a platform. Why the difference?
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -3 years ago
modern lubavitch bt yeshivas and trouble makers
I had the z'chus to attend a modern day lubavitch bt yeshiva.
Of course these college finds and others who desired to come learn were of various types. Most were sincere and came to learn, each on his own intellectual and spiritual level.
In a Luavitch Bt yeshiva all were welcome regardless of intellectual level resulting in many levels of teaching. All welcome even the socially inept.
Unfortunately there were other bt yeshivas where only "jo college" types were welcome. . Very simple young men, or the socially inept were given a bus ticket and sent to Lubavitch.
These two types of bt yeshivas reflect the two opinions in the gemora about allowing all potential students in.
The only time a student was sent packing from the Lubavitch bt yeshiva were the types of students that disturbed other sincere students by smoking pot, hanging out, etc.
Reply to this comment.Flag this comment.
Sara -3 years ago
Am I missing something?
Althought maybe not exactly connected, wasn't it said before that the one who studies Torah who has no intent to follow the mitzvot , should still be encouraged to read Torah because eventually it will sink in. So why not allow the "bad" student to be taught? Shouldn't we keep trying and not give up on anyone? Am I being naiive?
Reply to this comment.Flag this comment.
Sara -3 years ago
So I think you sort of answered my question, that the student should be allowed in for various reasons, but who is the teacher to determine if the studne is really bad, has or has not done teshuva. So still for the ones who were not allowed to study for those reasons, seems not the right way to go.
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -3 years ago
We do allow all students in these days. Unless they really are a bad influence, and even then.....
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -3 years ago
The Rambam says to only teach worthy students
perhaps that was written in an era when very few had the luxury to learn. Everyone back then, Including kids, had to work.
Today most countries are collectively rich enough to afford, even require, that all children sit and learn for many years. Even (kollel) adults are supported by a wealthy societ.
Perhaps because of this relative wealth we now allow into the Beis Medresh even those who are not yet worthy, but will be with the Torah learning.
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 2 - end
Halacha 2
Eruvin 13b
אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך
What about zoom etc. - maybe losing the neshamah of the rebbe ( see below)
Doleh umashkeh
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53961&st=&pgnum=91
91 (51) - 94- (54)
Ayen os heh in the footnote difference between limud kodesh teacher to limud chol.
Rabbi Noach orlowek
From Rav Yechazkal to hear from the neshama
https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=102439 (1st minute)
-
ובראשונה היה הרב יושב והתלמידים עומדים ומקודם חורבן בית שני נהגו הכל ללמד לתלמידים והם יושבים
Where did the Rambam get this chiluk? The source is from poh imadi and there kevayachol hkbh was standing?
Halacha 3
ין המתרגם רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם או רבו
Why is the meturgeman able to change what was said - isn't this genevas daas and not emes - why does it matter if father or chacham? (ayen bach 246)
Halacha 4
הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז אלא חוזר ושונה הדבר
Tzaruch iyun from hilchos deos perek 2 that should never get angry. Could answer even kaas hapanim should not have. Yesh leayen what the 2 things are lo yichos and yirgaz.
Ben yedid
הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז וכו'. הנה מסוגיא דעירובין דף נ"ד ע"ב ליכא גלוי שלא יכעוס וירגז ואי מעובדא דרבי פרידא הא ליתא דההיא חסידות הוה תדע מדהוסיפו לו חייו ועולם הבא לו ולבני דורו ונראה דרבינו מפרש מ"ש שם ומנין שחייב להראות לו פנים שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים וכו' דהיינו כמו שפירש רש"י שם והכי איתא במכילתא הובא בילקוט וז"ל ר' עקיבא אומר ואלה המשפטים למה נאמר לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם שנה ושלש ורבע עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל יכול למדין ולא שונין ת"ל שימה בפיהם או שונים ולא יודעים ת"ל ואלה המשפטים ערכם לפניהם כשלחן ערוך שנאמר אתה הראת לדעת ע"כ וא"כ כיון שמחוייב להודיע עד שידעו עומק ההלכה מהיכא תיתי שיהא מותר לו לכעוס הא כך מחוייב מן הדין וק"ל.
Halacha 5
לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהן וילמדו ממנו במהרה
Seems the Rambam would not approve of playing sports with talmidim.
Halacha 6 7
Mishnas Yaakov
ואין שואלין את הרב מענין אחר אלא מאותו הענין שהן עסוקין בו כדי שלא יתבייש, ובה"ז כתב: ואין שואלין הרב אלא בענין שהן קורין בו. וכתב שם בכ"מ: כלומר דלעיל [בה"ו] אמר שלא ישאל את הרב רק באותו נושא שלומדים, שאם לומדים דיני שבת אל ישאלנו בדיני יו"ט, והשתא קאמר שאפילו באותו נושא עצמו, אין שואלים אלא בענין שהם לומדים, כלומר שאם עסוקים בדיני הוצאה מרשות לרשות, אל ישאלנו חבית שנשברה מה תקנה יעשו בשבת, אף אם הכל מדיני שבת.
והנה צ"ב, דמאחר דבה"ז כתב דאפי' באותו נושא עצמו אין לשאול הרב, וכהא דכ' הכ"מ דאף דעוסקין בהלכות שבת, לא ישאלנו בענינים אחרים בדיני שבת במה שאינו לומד כעת, א"כ מה צריך להא דכתב בה"ו דלא ישאלנו בענין אחר לגמרי, וכגון שאם לומדים דיני שבת אל ישאלנו בדיני יו"ט, וכמש"כ בכ"מ, הא ק"ו הוא ממש"כ בה"ז, וצ"ע.
ובדברי הרמב"ם דכתב בזה שתי הלכות נפרדות, נראה די"ל, דבה"ו כתב: דלא ישאלנו אלא מאותו הענין שהן עסוקין בו, ובה"ז כתב דלא ישאלנו אלא בענין שהן קורין בו, ושני דברים מיוחדים הם. דהרי יתכן שקרא ולמד לפני התלמידים בדף מסוים שבו ענינים שונים, רק מתעסק בעיון בענין אחר בדף זה. וזה מש"כ בה"ו שלא ישאל הרב אלא מאותו ענין שהן עסוקין בו, ואף דקרא לפניהם כל הדף, אבל מאחר שמתעסק בעיון בנושא מסוים, אל ישאלנו בנושא אחר. ובה"ז הוסיף לומר דאף באותו נושא שעוסק בו, אל ישאלנו אלא בענין שהן קורין בו, והיינו כגון שעוסק בענין הוצאה בשבת, שזה מפוזר בהרבה מקומות במסכת, והוא קרא לפניהם התחלת המסכת שעוסקת בזה, אף דהרב עוסק בענין הוצאה, אל ישאלנו באותו ענין אלא במה שקורין בו, והיינו במה שקרא לפניהם בענין שלומדין בו. ולא ישאלנו באותו נושא בדבר שעדין לא קרא לפניהם, אף שהוא מאותו נושא, ובה"ו כוונתו דאף שקרא הענין, אבל הרב לא מתעסק בזה, אלא מתעסק בנושא אחד מסוים במה שקרא לפניהם, גם בזה לא ישאלנו, דאין לשאול הרב אלא במה שעוסק בו, ורק במה שקרא בו לפניהם, וב' הלכות נפרדות הן.
ומקור ה"ו, הוא דברי הגמ' בשבת ג, ב, דא"ל ר"ח לרב כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכת אחרת, והיינו אף שקרא לפניהם ממסכת אחרת, אם הרב לא עוסק בזה, ולא למד לפניהם כעת המסכת אחרת בעיון, אלא קרא לפניהם לאוקמי גירסא, אל ישאלנו במסכת אחרת. ומקור הדברים בה"ז הוא בתוספתא פ"ז דסנהדרין, וכמש"כ בכ"מ, והוא דין אחר, וכמש"נ.
ב. שבת ג, ב, א"ל ר"ח לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה, דאי לאו דרבי גברא רבה הוא כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא.
צ"ב, דהרי רב שאל מרבי שאלה בהלכה: הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו, עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומחייב או דילמא לא. וא"כ מאי קאמר דאי לאו וכו' כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא, הא עיקר השאלה, היתה שאלה בהלכה, וכנז', ולא שינויא בלבד. רק כשהשיב לו רבי דחייב, הוסיף: ואינו דומה לידו מ"ט גופו נייח ידו לא נייח. וא"כ למה לא קאמר על עיקר השאלה, וקאמר רק על השינויא, וצ"ע. ועי' בחת"ס, שם.
ויתכן דלגבי עיקר השאלה בהלכה, יש לנשאל סייעתא דשמיא להשיב כהלכה כדי שלא יכשיל, והרי ת"ח צריך לענות להלכה על כל מה שנשאל, ועי' חת"ס, [ועי' בכתובות ס, ב, דאמרי' לגבי תלמיד העונה במקום רבו, דלא מסייעא מילתיה, ועמש"כ להלן פ"ה ה"ב], אבל לגבי לשנות שינויא למה שהקשו לו בזה ממתני' או מברייתא וכדומה, ע"ז יש החשש דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא.
Emunah Vetorah
אין שואלין את הרב אלא בענין שהם קורין בו. ותמוה ששונה מה שביאר לעיל בה"ו שאין שואלין אלא מענין שעסוקין בו, ועיין בכ"מ דמיירי בדיני שבת גופא ממלאכה למלאכה בשבת.
ונראה דכאן מיירי ששואל הלכה, ולעיל מיירי כששואל בלימוד מסברא אין לשאול הרב כשאינו נוגע למעשה אלא בענין שעוסק בו שמא אינו יודע.
Avodas Hamelech
ואין שואלין הרב אלא בענין שהן קורין בו. וכבר כתב רבנו דין זה לעיל בה"ו ואין שואלין את הרב מענין אחר אלא מאותו הענין שהם עסוקים בו כדי שלא יתבייש, וביאר הכ"מ ואחריו הלח"מ דהתם קאי בנושא אחר, דלא ישאל את הרב אלא באותו נושא שלומדים כמו לדוגמא בהל' שבת אל ישאל בהלכות יו"ט והוא קאמר דאפילו בנושא אחד אם הוא מענין אחר, לדוגמא אם עוסקים בענין הוצאה אל ישאל בפרט אחר מדיני שבת, והוא קשה ההבנה וגם תמוה דלמה כתב תרויהו דלפי"ז בנושא אחר פשוט יותר דלא ישאל וצ"ב ואפשר שאין הענינים שוים, דהתם בה"ו כוונת רבנו באמרו ואין שואלין את הרב אלא מאותו הענין שהם עסוקין בו כדי שלא יתבייש ר"ל שאין לדרוש מאת הרב שילמוד עמהם בענין אחר, וכמו ההוא עובדא דר' מאיר ור' נתן בשלהי הוריות דאמרו ליה לר' שמעון בן גמליאל ניתי מר ונתני עוקצין, דלא הוי סדור ליה לפי שלא היו עסוקין באותו ענין וזהו שכתב רבנו כדי שלא לביישו מעובדא דהתם, ומה שכתב כאן ואין שואלין הרב אלא בענין שהן קורין בו הוא כעין עובדא דרב ורבי בשבת ג' והוא לשייליה במסכת אחריתא.
ואפשר עוד דכוונת רבנו כאן ואין שואלין הרב אלא בענין שהן קורין בו ר"ל כעין שכתב בפירושו לפ"ה דאבות מ"ז שישאל מה שצריך לשאל בדבר ההוא ולא יבקש מופת למודי בחכמת הטבע ולא טענה טבעית בחכמות הלימודיות וכיוצא בזה עי"ש היטב ועיין היטב באבות דר"נ פל"ז, שואל כענין זה יהודא שנאמר אנכי אערבנו שואל שלא כענין זה ראובן שנא' ויאמר ראובן אל אביו את שני בני תמית, וזהו עוד ענין אחר לגמרי בהבנת הדברים.
Halacha 9
Emunah Vetorah
ואין משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה לבד. וקשה שזהו הלכה בבית המדרש שמביא להלן פרק י"א דתפלה ומה שייך כאן להלכות תלמוד תורה, וע"כ נראה שכאן קאי במצות תלמוד תורה לזכות לכתרה של תורה יתבודד בבית המדרש, ולא ידבר שם דברים אף שאינם דברים בטלים אם אינם נחוצים שאין להסיח שם אלא בדברי תורה, משא"כ להלן מיירי בקדושת בית הכנסת ובזה אוסר שפיר דברים בטלים דוקא.
Also why is it dependent only in a beis medresh if reasoning is:
חכמתו נעשית קרעים קרעים
Mishnas Yaakov
אין ישינים בביהמ"ד וכל המתנמנם בביהמ"ד חכמתו נעשית קרעים קרעים וכו'. ואין משיחין בביהמ"ד אלא בדברי תורה בלבד, אפי' מי שנתעטש אין אומרין לו רפואה בביהמ"ד ואצ"ל שאר הדברים, וקדושת ביהמ"ד חמורה מקדושת בתי כנסיות.
הא דהרמב"ם מביא ד"ז דאין ישנים בביהמ"ד, בהלכות תלמוד תורה, ולא בהלכות בית המדרש, דהוא בפי"א מהלכות תפילה, דלכאורה שייך ד"ז בהלכות ביהמ"ד, הוא משום הסיפא דכל המתנמנם בביהמ"ד חכמתו [בגמ' סנהדרין עא, א, איתא: תורתו] נעשית קרעים קרעים, דזה שייך כבר להלכות תלמוד תורה.
ומה דהרמב"ם מביא בהלכה זו: ואין משיחין בביהמ"ד וכו', נראה דגם זה שייך להלכות תלמוד תורה, משום דהרמב"ם מסיים בזה: אפי' מי שנתעטש אין אומרין לו רפואה בביהמ"ד, והטעם לזה הוא כדאמרי' בברכות נג, א, משום בטול בית המדרש, והיינו ביטול תורה, לכך שפיר הביא הרמב"ם לד"ז בהלכות ת"ת, משום דשייך אמנם להלכות תלמוד תורה, וכדמבואר.
ומה דהביא כאן דקדושת ביהמ"ד חמורה מקדושת ביכ"נ. אף דעיקר ד"ז שייך לענין דמותר לעשות מביהכ"נ ביהמ"ד, אבל ביהמ"ד אסור לעשותו בית הכנסת ומעלין בקדש ולא מורידין, דלגבי זה הוא דאמרינן הלכה זו במגילה כו, א, ע"ש. והרמב"ם אמנם הביא לד"ז בפי"א מתפילה הי"ד, ע"ש. נראה דלכך הביא לד"ז גם כאן בהלכות ת"ת, משום דמדין זה רואין חשיבות תורה. דאשר ע"כ קדושת ביהמ"ד שלומדים בו תורה, חמורה מקדושת בתי כנסיות, שאין שם אלא תפילה בלבד, ולכן שפיר הביא לד"
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 1
Ben yedid
אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן וכו'. צריך לב לדעת למה תארו לזורק אבן ולא לעובד ע"ז סתם ועיין בס' מעיל שמואל ונ"ל דזורק אבן לדעתו טוב הוא עושה וכונתו רצויה לבזות ע"ז וה"נ בשונה לתלמיד שאינו הגון כונתו טובה להחזירו למוטב אבל הוא אינו הגון ולא נאוה לכסיל כבוד שמוציא דברי תורה לדברי הבל ומשלים ומבזה לדברי תורה ולא המשילו לפעור משום כבוד כן נ"ל ועיין במהרש"א בחידושי אגדות ודברי קרובים אל דבריו עי"ש ואין להקשות שלא הביא עוד רבינו מ"ש רב עצמו שם בפ' הזרוע דף קל"ג ע"א דנופל בגהינם דודאי באומר כזורק אבן ודאי שהוא נופל בגהינם מאחר דהרי הוא כעובד ע"ז ורב עצמו מ"ש שנופל בגהינם קרא אשכח באיוב ודרש ירע שריד באהלו ואידך אסמכיה אקרא דמשלי אבל רבינו מאחר דלא נפיק דינא וכבר רמוז בזה וכאמור גם אידך לא האריך וק"ל.
Divrey Yirmiyahu
וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב שנא' כי שפתי וכו' יבקשו תורה מפיהו אם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. ועיין בלח"מ ובש"ך בסי' רמ"ו ס"ק ח' הקשו דבמס' חגיגה ט"ו מחלקין אדם גדול כר' מאיר דלמד מאחר לאדם קטן ורבינו סתם ולא חילק בכך ותירצו דאי' שם ר"מ קרא מצא משמע דהוא בלבד דריש כן כדאי' במס' חולין י"א ר"מ לא אכיל בשרא עיי"ש בש"ך בשם אביו וכ"כ בלח"מ.
אמנם יקשה מאוד דרבינו במורה נבוכים נראה שלמד מספרי חכמי עכו"ם ובראש ספרו שם הביא מקרא זה שמצא ר"מ לדרוש להתיר ללמוד מאחר עיי"ש, ומפי אאמ"ו הגאון ז"ל שמעתי דיש לחלק בין למוד מפיו של רשע ללמוד מתוך ספר ממנו, דמתוך ספר אדם גדול יש לברור הטוב מהרע אבל מפיו שחיבור עם רשע רע וגורם רעה והשחתה לאדם ודייק כן אם הרב וכו' יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו דייקא מפיהו ובגמ' מקשה ור"מ היכא למד מפומא דאחר ודפח"ח ובזה יש ליישב דעת ודרך רבינו ז"ל שידע בנפשו וקים ליה לברור האוכל מתוך פסולת מספריהם.
Or chaim parshas reh
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)
עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (חגיגה ט''ו:) וז''ל אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו וגו' ע''כ, והוא אומרו שמור פירוש אם הוא בשמירה ששומר התורה אז ושמעת תורה מפיהו. ואומרו את כל הדברים, לדרך זה יתבאר על פי מה שאמרו בחגיגה (שם) וז''ל ור' מאיר היכי גמר תורה מפומיה דאחר והאמר וכו' כי שפתי כהן וגו' אמר ריש לקיש ר' מאיר קרא אשכח ודרש הט אזניך וגו' ולבך תשית לדעתי לדעתם לא נאמר אלא לדעתי וכו' קשו קראי אהדדי לא קשיא הא בגדול הא בקטן, ואמרו עוד שם וז''ל דרש רבא מאי דכתיב אל גינת אגוז וגו' אשכחיה רבה בר שילא לאליהו אמר ליה מאי קא עביד קוב''ה אמר ליה קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן ומפומיה דר''מ לא קאמר משום דגמר שמעתא מפומיה דאחר אמר ליה ר' מאיר רימון מצא וכו' אמר ליה השתא קאמר מאיר בני אומר וכו' ע''כ, הנה לפי דבריהם ז''ל הגדול יכול ללמוד מהרב הגם שיהיה הרב רשע מה שאין כן הקטן, ורמב''ם ז''ל מצינו שכתב (הל' ת''ת פ''ד) שאין ללמוד מהרב אלא אם הוא כמלאך ה' ולא חילק בין גדול לקטן כדברי הגמרא:
וראיתי לב''ח (ש''ד יו''ד סי' רמ''ו) שכתב שלא חלק בגמרא אלא לדעת ר' מאיר אבל הש''ס אינו סובר כן, ודייק לשון הש''ס שאמר ר''מ קרא אשכח ודרש משמע דוקא ר' מאיר הוא שסובר כן ע''כ.
ואין דבריו נכונים, אחד מנין לו לתלמוד לומר שמעשה ר' מאיר במחלוקת עומד כל שאנו יכולין להשוות בדבר סברא, ועוד ממה שמקשה לר' מאיר מדרשת כי שפתי כהן מוכח שחפץ להשוותם שאם אתה אומר שאחר האמת שר' מאיר לחלק אתא מהדרשה שהוא לימוד הגדול אם כן מה מקשה התלמוד מדרשת כי שפתי כהן וגו' אם לא שתאמר שסובר שדרשה זו מוסכמת שאם לא כן היה יכול לומר ר' מאיר אינו דורש כן, ואם תאמר שזו היא כוונת המתרץ שאמר ר' מאיר קרא אשכח וכו' ופירוש ואינו מודה בדרשת שפתי וכו' אם כן מאי חוזר לומר קשו קראי וכו' אם הדורש זה אינו דורש זה, ועוד הרי רבא שהוא אמורא אחרון דרש אל גנת אגוז מה האגוז הזה הגם שהוא מלוכלך בטיט וכו' אין אוכל שבתוכו נמאס וכו' ע''כ, ודברים אלו הם כסברת ר' מאיר וידוע דהלכה כרבא הגם שנאמר שמעשה ר''מ במחלוקת שנוי. ועוד אם דרשת כי שפתי כהן היא בין לגדול בין לקטן ור''מ לבד הוא שסובר לחלק מה משיב רבה בר שילה לאליהו ר''מ רימון מצא וכו' הלא אינו סובר אלא ר' מאיר, אבל הש''ס סבירא ליה שאין היתר ללמוד אלא מכמלאך בין יהיה גדול בין יהיה קטן, ועוד מה ראיה גדולה מזו שהסכים ה' על המעשה של ר''מ שחזר ואמר שמעתא מפיו. ואם תאמר הקב''ה מתחילה מה סבר ולבסוף מה סבר שאין לומר שנעלם מעיני ה' ח''ו הטעם שאמר רבה בר שילה ר''מ רימון מצא וכו', דע כי יקפיד ה' על האדם בעשותו דבר שלא יהיה בו נקי אלא מה' ולא מאדם ויחשוב לו לחטא עד שיהיה נקי מה' ואדם, ולזה כשעשה ר''מ מעשה זה שהיה למד מאדם שאינו כמלאך היה ר''מ נקי מה' אבל לא מאדם כל עוד שלא נודע טעמו אם זך וישר פעלו, וזה סבב שלא היה ה' אומר שמועה מפיו להיותו חסר השלימות, ואחר שנאמר בישיבה של מטה טעם לשבח במעשיו נכנס בגדר והייתם נקיים גם מישראל ולזה תיכף ומיד חזר ואמר שמעתא משמו, ולעולם האמת כדברי ר''מ:
והנכון לתת טעם לרמב''ם הוא שסובר שבזמן הזה אין דעת שלמה שתקרא גדול להתיר לו ללמוד מחכם רשע, שדוקא ר''מ שהיה שלם בדעת ובידיעה הוא שהותר לו הדבר שאין לחוש ודאי שילמוד ממנו רשעו, ואולי כי לזה דייק התלמוד ואמר ר''מ קרא אשכח ודרש וכו' ר''מ רימון וכו' פירוש דוקא גדר זה של ר''מ הוא שישנו בהיתר זה לפי שהוא ודאי יזרוק הקליפה ולא יאכל אלא האוכל, וסברא זו נכונה וסמוכה מעצמה היא לזה סתם רמב''ם לאסור ללמוד מהרב שאינו כמלאך בין לגדול בין לקטן כי הדורות נתמעטו ואין לנו היתר זה אלא בר''מ וכיוצא, וצא ולמד מדבריהם ז''ל (שבת קי''ב:) שאמרו אם הראשונים כמלאכים וכו':
ועל פי זה יתבאר על נכון אומרו שמור ושמעת את כל הדברים וגו' פירוש אימתי אני מתנה עליך שאין לך להבין שמועה אלא מאדם שהוא משמר התורה והמצות אלא דוקא למי שהוא קטן וחסר לשמוע כל הדברים או רובם שהרוב ככל, אבל הגדול שאינו צריך לשמוע אלא חלק קטן יכול הוא לשמוע אפילו מאדם שאינו שומר תורה ומצות וכר''מ שהיה לומד תורה מאחר הגם שלא היה משמר תורה ומצות שהיה זורק קליפתו ואוכל תוכו
Reply to this comment.Flag this comment.
MZ -3 years ago
Does "legislated" mean to TEACH as opposed to "Lilmod" to learn.
it appears that the Rav Shulchan Oruch holding regarding a student not comporting himself properly, who doesn't adhere to what he learns etc should not be precluded from the learning regimen as easily as appears in a simple reading of the Rambam.
Reply to this comment.Flag this comment.