TheYeshiva.net - Rabbi YY Jacobson

Rambam Hilchos Teshuvah Chapter 7

36 min

Comment
Call-in
Listen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
7714
MP3
MP4
Source Sheets
Copy Embed

Class Summary:

Rambam Hilchos Teshuvah Chapter 7

Categories

Please leave your comment below!

R
raphael -1 year ago
Passion---another lesson delivered with honey-sweet passion.
Reply to this comment.Flag this comment.
ML
Mordechai Litzman -3 years ago
On a number of occasions I have heard baalei teshuva publicly mention things that they did in the past that were not in accordance with the Torah. They don't seem embarrased to publicize that they used to eat this or that or that they had certain soical relationships etc etc.

I cannot understand it - shouldn't they shun the mentioning of these things? By not abhorring these things, does it show that they didn't really regret what they did? Or is it something positive about it?

I am not speaking about people who give inspirational speeches about how they came to yiddishkeit and contrast their previos lives to what they are doing now, but I am speaking of off handed remarks in public conversations or shiurim.

Reply to this comment.Flag this comment.
- S
  Sara -3 years ago
  Maybe these comments seem like off handed remarks, but maybe to the person who is mentioning these things (confessing in a way) it makes them feel better. It's like they are acknowledging what they did wrong (maybe and probably never even knowing that it was "wrong" ), that they now understand that there was something "wrong" about them. Maybe even they do abhor what they did, but in public a person can only go so far. Next time you hear something like this, maybe take the person to the side and ask them.
  Reply to this comment.Flag this comment.
N
Nochim -3 years ago
BH.

When may we expect O&A session for chapters 3-7.

Thank you.
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 7
dlt

ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. דברי הרמב"ם כאן הם חידוש גדול, שאפילו המצות שאדם מקיים בעודו רשע שלא חזר בתשובה, טורפין אותם לפניו, ויסוד דבריו מבואר במקובלים שלרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך, שכל המצות שמקיים נכנס לקליפות, וזהו שפירש הרמב"ם שטורפין המצות בפניו שנכנסין לקליפות, והמצות אינם מקדשין אותו אלא להיפך ח"ו, ודברי הרמב"ם כאן נפלאים, שאם אדם עובר עבירות ולא שב שדינו כרשע, אפילו המצות שעושה טורפין ממנו.
אמנם אין אנו דוחין הרשעים שלא לקיים מצות, דברגע שיחזרו בתשובה מוצאין מהקליפות וחוזרים לקדושה, והבעל תשובה מקבל אז בחזרה הקדושה ממצות שקיים בעודו רשע וכמ"ש.
ורמז מצאו בקרא "כי תצא למלחמה על אויבך", דהיינו אויב העיקרי היצר הרע, אז ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו, מקבל בחזרה המצות שטרף היצר הרע דהיינו הטומאה שיחזור לקדושה, וכן מצאתי בש"ע הגרש"ז הלכות ת"ת פ"ד ה"ג שהתורה ומצות דרשע מוסיפין כח לקליפה ובתשובה מוציאו ע"ש.

Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 6
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago

Halacha 5
Pele Yoetz inyan tzipuy

צפוי - ידוע שאחת מן השאלות ששואלים ליום הדין היא, צפית לישועה (שבת לא, א), וזהו דבר המסור ללב, שלא די באמר בפה שהוא מצפה לישועה, אלא צריך להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלמה. שכמו שבכל יום אדם מתקרב אל המיתה, כך בכל יום ויום מתקרב הגאלה, ואם יתמהמה, נחכה לו כי בוא יבוא בודאי בלי שום ספק. ולא על הגאלה בלבד צריך להיות יושב ומצפה, אלא על כל מין צרה שלא תבוא עלה אדם צריך להיות מצפה תשועת ה' כהרף עין:

וכבר כתבו משם האר''י ז''ל, שבכל יום כשאומר לישועתך קוינו כל היום (בראשית מט יח) יכון שמצפה לישועה על כל צרה שנמצא בה, והוא מסגל מאד. ויכון כשאומר כי לישועתך שהוא אינו חושש על עצמו רק על צער השמים, כי בכל צרתם לו צר, ומצפה שיעשה הקדוש ברוך הוא בעבור כבוד שמו, ''לישועתך'' דיקא. ומתוך שמצפה לישועה יזהר להשמר מכל דבר המעכב את הישועה, ולעשות כל דבר טוב, שהרי כל מגמתנו ותאותנו הוא על תשועת השם וגאלת השכינה:

הנה כי כן לא יוכל איש לומר: האם בשבילי מתעכב הגאלה, או יש בידי לקרבה אפלו אם אהיה צדיק גמור, הרי יש כנגדי כמה אלפים מישראל, עם ההולכים בחשך, יותר גרועים ממני, ואם הייתי יודע שבשלי הצער הזה, ובשבילי מתעכבת הגאלה הייתי ממית עצמי על התורה ועל העבודה. אבל זה הבל, מאחר שגאלת השכינה אותה אנחנו מבקשים, הרי מפרש בזהר הקדוש, דכל פקודא דעבדין ישראל מקלין גדפוהי דשכינתא ופרחת לעלא, ועל כל עברה שעושה כל אחד מישראל מכביד גדפהא דשכינתא ויורדת היא למטה, לזאת יחרד האיש וילפת חרדה גדולה, ויהא צופה ומביט וכל אשר בכחו לעשות יעשה בגין לאקמא שכינתא מעפרא. ומה גם כי בהגיע עת לחננה כי בא מועד הידוע לאל דעות ה', אפלו על ידי אחד מישראל שיעשה תשובה שלמה, יכול לקרב הגאלה. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש על הפסוק ''שובה ישראל'' (הושע יד ב), שמשום הכי נאמר בלשון יחיד:

ואחרי הודיע אלהי''ם אותך את כל זאת בין תבין מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי יומא כ''א, ה''א) שאמרו: ''כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו'', ועתיד לתן את הדין על שלא משך ידו מעברות ולא עשה כל אשר בכחו לקרב תשועת השם באפן שלא יהיה עכוב בסבתו, ושתהיה מקצת גאלה לשכינה על ידו. וזה כלו פרי הצפוי לישועה. והעושה כל מה שמטל עליו לעשות, נוטל שכרו משלם, ומעלה עליו הקדוש ברוך הוא כאלו פדאו לו ולבניו וכאלו נבנה בית המקדש בימיו:

Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago

Halacha 4

Beeros Hamayim

ואל ידמה בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים וכו' אין הדבר כן אלא אהוב וכו' ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדים וכו' כלומר מעלתם גדולה וכו'. וכתב הרד"ע נראה דלא הוי זה אלא לבעל תשובה גמורה דהיינו באותו פרק באותו מקום וכו' ולאלו הוי מעלתם גדולה ע"כ ונראה דגם רבינו הכי ס"ל נמי שכן כתב סמוך לזה ולא עוד אלא ששכרו מרובה שהרי טעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש יצרו וכתב אחר כך אמרו חכמים במקום שבעלי תשובה עומדים ומ"ש שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו היינו מ"ש באותו פרק באותו מקום שטעם טעם אותו החטא ממש ולזה שייך ופירש ממנו וכבש יצרו.

ayen beis elokim tehuva perek 4

Shut Ksav sofer diyuk baaley teshuva siman 109

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&st=&pgnum=204&hilite=

DLT

מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה מאלו שלא חטאו מעולם. דברי הרמב"ם תמוהין שבברכות ל"ד: דעת רבי אבהו כרמב"ם כאן שבעלי תשובה עדיפי מצדיקים גמורים, ורבי יוחנן פליג שכל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, וצדיקים גמורים עין לא ראתה אלקים זולתך, שצדיקים גמורים עדיפי טפי ע"ש, ולמה פסק הרמב"ם כרבי אבהו ולא כרבי יוחנן.

והגאון ב"צפנת פענח" מביא שהרמב"ם הוכיח כן מקידושין (מ"ט:) במקדש אשה על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר בתשובה ע"ש, ומבואר שאם הרהר בתשובה הוא כצדיק וא"ש.

אמנם האמת דקידושין שאני שתלוי למה נתכוונה בתנאי זה דוקא, ואנו אומדין שאם שב בתשובה ועכשיו צדיק די לה בכך, אבל אין ראייה שבעצם עדיף, וכן אינה ראייה שצדיק אינו יכול לעמוד במחיצת בעלי תשובה, וכדברי הרמב"ם כאן, וע"כ נראה שהרמב"ם מיירי בגדולתו, בעל תשובה שכבש יצרו הוא גדול יותר, אבל לשכר הצדיק שלא חטא ולא צריך תיקון מקבל טפי, ומיושב שפיר דברי הרמב"ם כאן.

והגר"א זצ"ל (מובא באמרי נועם ברכות ל"ה:) מפרש שגם לרמב"ם צדיק עדיף מבעל תשובה, רק לפעמים צדיק גמור נכשל בשוגג לזכּותו במצות תשובה, ובזה הוא דמיירי הרמב"ם שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו.

ודבר חדש ופלא מצאתי ברמב"ם בשמונה פרקים (פ"ו) שבמצות שכליות מי שמשולל תאות, בודאי עדיף מבעל תשובה שכובש יצרו, ולא ידעתי מנליה דבר זה, והלוא לכאורה כיון שטבעו רע אפילו לחבירו, ושובר טבעו ומטיב, עדיף מאדם צדיק שמשולל תאוה, שוב מצאתי בגריעב"ץ בהגהותיו שם שמתמה על שיטת הרמב"ם בזה ע"ש, וכאן לא הזכיר הרמב"ם כלל חילוק בסוג המצות.

Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 3
Halacha 3

אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב

In Hilchos Deos the Rambam says acquiring middos is a mitzvah so what is he adding here every mitzvah one has to do teshuva?

DLT

כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו. הרמב"ם מפרש דבר נפלא, שצריך תשובה מהדעות רעות דהיינו כעס איבה קנאה היתול רדיפת הממון וכבוד ומאכלות, מן הכל צריך לשוב בתשובה, ומסיים שאלו העבירות קשה יותר מעבירות שיש בהם מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה לו לפרוש, ובמגדל עוז כאן מוכיח כהרמב"ם שהרהורי עבירה קשין מעבירה.

ובמאירי חיבור התשובה מאמר א' (פ"ז) טעם אחר, שהרהורי עבירה קשין מעבירה, שאינו מרגיש בהרהור חטא כ"כ כמו בעבירה, ולכן לא יפרוש, וזהו סיבה להחטיאו, רק בשם הרמב"ם (במ"נ) מביא טעם דעבירות שיש בהם מעשה יסודם מצד החומר, ועבירות אלו מצד המחשבה והיינו מצד הנפש ולכן חמור טפי.

ולי נראה כפשוטו שהרהורים מצויים תמיד ותמידיים, וכן תאות ומדות רעות, ואינו פורש מהם שהם רודפים אותו, משא"כ עבירה מקרה מצד התגברות היצר, אבל לא תמידי, ועבירה תמידי קשה וחמור טפי, ועיין היטב לעיל ריש פ"ד מה שהבאנו שם בשם ה"חובת הלבבות" על עבירה תמידי.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56108&st=&pgnum=202

202-204

Mesilas Yesharim Perek 11

הנה כמו שצריך נקיות במעשים כך צריך נקיות במדות, וכמעט שיותר קשה הוא הנקיות במדות ממה שהוא במעשים, כי הטבע פועל במדות יותר ממה שהוא פועל במעשים, יען המזג והתכונה הם או מסייעים או מתנגדים גדולים להם, וכל מלחמה שהיא נגד נטיית הטבע, מלחמה חזקה היא, והוא מה שפרשו במאמרם ז"ל (אבות פ"ד): איזהו גבור הכובש את יצרו.

Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 2
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51358&st=&pgnum=156

Amazing Maharil why a person has to do teshuva everyday (minhag maharil hilchos aseres yemey teshuva os zayin

Reply to this comment.Flag this comment.
- Anonymous -3 years ago
  clear print
  https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=82
  
  Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -3 years ago
Halacha 1
Halacha 1

הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתודות בפיו מחטאיו ולנעור כפיו מחטאיו כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא

1. What does it mean ישתדל only a kiyum or even a chiyuv and if only a kiyum is this a proof to the shitos that teshuva is not a chiyuv?

2. What does it mean ולנעור כפיו מחטאיו?

3. כדי שימות והוא בעל תשובה" - It is not important to do teshuva for even when he still is living?

4. יזכה לחיי העולם הבא - The Rambam writes later not to serve hkbh for the purpose of schar and this is the service of women and minors?

DLT

הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתודות בפיו מחטאיו. מדויק לשונו "ישתדל אדם לעשות תשובה" נראה שאין זה חיוב, רק המ"ע שאם חוזר בתשובה יתודה בפיו, רק ישתדל אדם לחזור בתשובה שבזה יזכה לחיי עולם הבא וא"ש (ורס"ג השמיט תשובה ממנין המצות).

ומיהו בסה"מ (מ"ע ע"ג) מפורש שודוי חובה בפני עצמה, ותשובה חובה לחוטא על כל חטא וחטא בין בארץ בין בחו"ל ע"ש, הרי מפורש שגם לרמב"ם תשובה חובה ומ"ע, וצ"ל שדומה למצות ד' כנפות שאם לבש ד' כנפות חייב בציצית, והכא נמי לאחר ששב חובה לומר ודוי בפה, אבל עיקר חובת תשובה וחרטה אינה מכח המ"ע כלל, רק סברא שעל כל אחד להתחרט ולא לחטוא עוד.

ועיין בה"ב כאן שהרמב"ם מביא שלא יאמר כשאזקין אשוב שמא ימות טרם שיזקין, ולא פירש שמבטל כל רגע מ"ע דתשובה ולכן אסור לאחר, ואי נימא שתשובה אינה מ"ע רק תיקון לחטא והמ"ע בודוי פה א"ש, שהחיוב תשובה גופא אינה מ"ע כלל, רק עליו לשוב שאם לא כן מפסיד עולמו וכמ"ש לעיל, והמ"ע רק צורת הודוי להתודות בפה כדין.

וכשנתבונן עוד בדבר נראה דבר נפלא, דשונה בזה החיוב תשובה ביוהכ"פ, שבה התשובה גופא ביומו היא החובה, וכמו שמבאר הרמב"ם לעיל בפ"ב ה"ו שחייבין הכל לעשות תשובה ביוהכ"פ ולהתוודות, הרי שלעשות תשובה החיוב מדינא ביוהכ"פ, משא"כ בכל השנה כולה הוידוי דברים לבד כששב היא המ"ע ולא התשובה גופא וכמ"ש.

ונראה לפרש הטעם, שבכל השנה העבירה גופא כבר מחייבו לשוב, ולכן אנו מפרשים המ"ע רק הודוי דברים, אבל ביוהכ"פ שמכפר בתשובה על כל העבירות, אפילו לא נודע לו כלל, ע"כ קדושת היום הוא שמחייבו לשוב על כל עונותיו, ושפיר אנו מפרשים ביוהכ"פ לחובה, התשובה גופא על מה שחטא, דכדי שיזכה לטהרת היום חייב לשוב על הכל, ואפילו חטאים שלא נודע לו, ולכן ביוהכ"פ מצות היום וחובתה התשובה גופא והדברים נכונים וברורים בעזהי"ת.

ולנעור כפיו מחטאיו. לא נתבאר כוונתו, אבל אולי נתכוון שלא ליהנות ממה שגזל או רימה, ואף שאינו יכול להחזירו, נוער כפיו ממנו ומחזיר מיד שיכול וצ"ב, ובפסוק "נעור כפיו מתמוך בשוחד" (ישעיה ל"ג).

To answer about kdey sheyizkeh to olam haba - like we mentioned in the past

Reply to this comment.Flag this comment.