Picture of the author
Picture of the author

The Laws of Building On Shabbos -- Part 2

Can I Build Lego? Can I Make Ice?

1 hr

Class Summary:

Can I Build Lego? Can I Make Ice?

Please leave your comment below!

  • TAL

    thanks a lot -12 years ago

    great


    love this! so practical and i can listen to it while i am working. 

    thank you

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • J

    Joe -12 years ago

    Thanks
    Great class, thanks very much. I learnt a lot. Kepp them coming!

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • B

    Ber -12 years ago

    The Whole End Was Unclear


    Rabbi Wineberg,



    I did not understand your theory. The Talmud says that since G-d instructed the Jews to build it it is permanent, because event though they took it apart later, but when they built it it was a fulfillment of a Divine command and that gives it prominence and permanence.



    Usually when I build something for a short while to take a part later it lacks the permanence. But when Hashem tells me to do so, then the very building possess a deep value and permanence, because it is G-d who said so.



    What exactly did you add by getting into the whole idea that people more than animals put things together? And that the more spiritual the more unified? And that the G-dly intent in the beginning of the day combines all the mitzvos in the day? Let us say all this would not be the case. The issue in Talmud is this: When G-d tells me to do something that act cannot be minimized even if it is only for a day.



    Also, I did not understand what is the logic behind the second opinion, that it is considered temporary, even though Hashem commanded it, since He wanted them to enter the Land. In other words, even G-d considered it temporary. Granted. Now what is the underlying logic of the two opinions in Yerushalmi?

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • A

      Anonymous -12 years ago

      Re: The Whole End Was Unclear


      לכאורה הי' אפשר לבאר שתי השיטות בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, על פי היסוד הידוע של רבינו (הדרן על מסכת פסחים, משיחות י"א ניסן ולאח"ז תשל"ב, וכן הדרן על פרקי אבות, ושיחת זאת חנוכה הנדפסת בלקו"ש חכ"ה, עוד), דתורה יש בה הן מגדרי המשפיע והן מגדרי המקבל, הן מגדרי הקב"ה כביכול והן מגדרי האדם, ובזה פליגי ר"י ור"ע, מהו העיקר בדברים אלה שלא נתפרש בתורה. והנה מצד גדר המשפיע הוה המשכן קבוע אפילו לשעה, כיון שזהו ציווי ה', אבל מצד גדר המקבל הרי הוא עראי, שהרי בפועל המשכן הוא רק לזמן קצר. וע"ד המבואר בההדרן על מס' פסחים משנת תשל"ב, בנוגע לברכת הנהנין לעומת קרבן חגיגה, דכיון שקרבן הוא מצוה, הרי מצותה אחשבי', והגם שכל ענינו הוא הכנה להקרבן פסח, מ"מ נעשה ענין קבוע וחשוב מצד עצמו ולא שייך בו טפל לשיטת ר"ע. משא"כ בברכת הנהנין שהכל תלוי בדעתו של האדם ויש שם גדר עיקר וטפל.



      אמנם, כד דייקת ל"מ כן, שהרי גם לשיטת ר"י בן בון, הרי העראי הוא מצד שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ, היינו שגם זה הוא מצד הבטחת הקב"ה, שה' עצמו אומר שזהו עראי כיון שעוד מעט יכנסו לארץ אל המנוחה ואל הנחלה. וא"כ גם שיטה זו היא לפי גדר המשפיע.



      אמנם, אולי אפשר לבאר שעדיין תליא במחלוקת האמורה, כי ברצון ה' גופא שני אופנים. דתוכן המחלוקת הוא בציווי ה' גופא, אם ההלכה מתחדבת עם הנקודה התיכונה והמופשטצ מציורים ותכניים פרטיים, שזהו רצון ה', ובמילא מה איכפת לי שהוא רק ליום אחד, הרי יש בו קביעות כאילו הי' לעולם. כי זהו רצון ה' עכשיו. או נימא, שגם רצון ה' גופא הרי יש לו תוכן וציור ולבוש מסויים, שמתייחס לגדר העולם, ורצון ה' בענין זה הוא ענין של עראי -- להכניסן לארץ, ובמילא נמצא שמצד הרצון גופא הענין הוא עראי.



      כלומר, השאלה היא אם מתייחסים להרצון עצמו, שזהו רצון ה', או גם לתוכן הרצון כפי שמתלבש בציור מסויים. ע"ד חילוק חוקים ומשפטים שנתבאר במאמר ד"ה הוי' לי בעוזרי תשי"ז. ועיין בעוד במאמר ד"ה מרגלא בפומי' דרבא הידוע בהערות על צורה וחומר בדקות מאד.



      ואם שגיתי כו'.

      Reply to this comment.Flag this comment.

  • Q

    Question -12 years ago

    paper planes?
    Can we make paper planes on shabbos?

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Me -12 years ago

    Not So Simple with Ice
    The Tchebiner Rav  learns that making ice is also nolad because the solid state is “new” compared to the liquid state. Other poskim argue saying that ice is not a new form of water, nor is water a new form of ice.

    The Sh’miras Shabbos rules that it is not correct to make ice on Shabbos but when very necessary, one may.



    The rules of nolad and muktze are stricter on Yom Tov than on Shabbos and consequently the same rule applies.



    Rabbi Wineberg, what is the opinion of the Alter Rebbe?

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • I

    Isaac -12 years ago

    Ice On Shabbat


    בגמרא במסכת שבת (צה.) אמרו, מגבן (פירוש, עושה גבינה) חייב משום בונה, דהיינו המקבץ פתיתי חלב ביחד לעשות מהם גבינה בשבת חייב, משום שיש בזה איסור משום מלאכת "בונה". ומכאן יש שכתבו ללמוד שיש איסור להכין קרח בשבת, משום שעושה מהמים גוש, והרי זה אסור משום בונה. 



    אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שאין להוכיח כן מהסוגיא במסכת שבת, משום שהמגבן הוא מקבץ במו ידיו חלקים רבים והופכם לגוף אחד על ידי נתינתם בכלי עגול או מרובע כפי רצונו, והרי זה דומה לבונה שמקבץ עפר ואבנים ועושה מהם בנין אחד, וכמו שהסביר הרמב"ם (בפ"ז מהלכות שבת הלכה ו) "שכל המקבץ חלק אל חלק ודיבק (והדביק) הכל עד שיעשו לגוף אחד, הרי זה דומה לבנין". אבל הנותן מים או מיץ במקום קר מאוד ועל ידי כך הם קופאים מעצמם אינו דומה כלל לבונה, שהרי הוא אינו עושה דבר במו ידיו. 



    ועוד הוסיף מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א טעם להקל בהכנת קרח בשבת, שהרי בנין הקרח אינו דבר המתקיים, שהרי בהוצאתו מהמקפיא מייד הוא נמס, מה שאין כן הגבינה שעומדת בפני עצמה לימים רבים, ואדרבא, כל זמן שהיא עומדת היא מתקשה יותר (כפי שאכן אנו רואים בבירור בגבינות קשות וחצי קשות) והולכת ומתקשה כאבן והרי זה דומה באמת לבנין שעומד על תילו לימים רבים. 



    ולכן לענין הלכה, לכאורה מותר להכניס ביום שבת מים או כל משקה אחר למקפיא כדי להפוך אותו לקרח, ובפרט בימי הקיץ החמים שיש בזה משום עונג שבת. וכן העלה להקל הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ו' סימן לד) והגאון רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א בשו"ת שבט הלוי (ח"א סימן קיט).

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • RW

      Rabbi Wineberg -12 years ago

      Re: Ice On Shabbat
      To Anonymous Hebrew writer, to "Me" and to Not so Simple:

      All these sevoros ( of the Tzitz Eliezer and of R. Shlomo Zalman) were mentioned in the shiur. Thank you for the references in writing.

      I stated at the end that many refrain from making ice (because of R.S.Z.'s hesitation). 

      The  Alter Rebbe's Shulchan Aruch doesn't address the issue clearly. (see siman 314 and 320 about the opposite case, melting ice, but there another factor must be considered - a gezerah of xechita).

      If anything can be derived from the Alter Rebbe(in 314)  it is that me'ikar hadin it's ok because one is not making the ice "beyadayim". The question remains whether one ought to be machmir. I suggested that one be machmir, except in a case of need.

      Reply to this comment.Flag this comment.

  • Y

    Yaakov -12 years ago

    Not So Clear
    I felt the shuir was not as clear as usual. Not so sharp, and to the point, a bit all over the place. Just my opinion.

    Reply to this comment.Flag this comment.

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author