Likkutei Torah Shlach Mekosheish Eitzim #6
Rabbi YY Jacobson
465 viewsListen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
This class was presented on Wednesday Parshas Korach, 30 Sivan, 5779, Jul 3, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Likkutei Torah Shlach Mekosheish Eitzim #6
Rabbi YY Jacobson
Join our WhatsApp Community
Join our WhatsApp Community
Please leave your comment below!
Reb Aharon -5 years ago
Shiur summary
Wed July 3, ‘19
Guests
R Aaron Freedman Skokie rosh yeshiva
Two chashuv Yidden fr Kiras Yoel
“Hamokash aitzim”
Welcome
19:00 thanx for transcribing
22:00 start shiur
We talk a lot about sovaiv and m’mahlay, on and on. From all different angles. Why so much? Cuz, it takes a lot a lot of work to bring it deep within one’s self and own it and live it. One of the chevrah said a mashal: it’s like someone who sees a great baseball player, Mickey Mantle or Babe Ruth. They hit a lot of homeruns. They want to know how to do it. All you have to do it hit the round ball with that wooden bat – it’s very simple! Really?? It takes a lot of skill and practice and repetition to get that good.
Sovaiv – stay grounded w/it when in times of challenge which
are rooted in m’mahlay
One needs to grow/climb in love, not fall in love
M'maahlay
sovaiv - can't be obliterated, essential relationship
w/Oneness
deeper than I unwavering commitment to value of G-d
family relationships marriages
higher than relationship - holds it together
today’s emunah becomes tomorrow's knowledge then that
becomes next level of emunah
40 years to understand rebbe - experience -
understanding takes time
Peretz Chain: in yiddish edelkeit doesn't make a
contradiction
it's all regarding the keilim
"v'kasiv" text 14 lines up
soavaiv – ups and downs in life don't affect it
if one owns something then one can disown it - m'mahlay
text 12 lines up all names of Hashem are in m'mahlay
yud key vav key --- was, is and will be m'ayin l'yaish
"abeshter" - "the higher" - kodesh - wherever one is It is
beyond
Baruch - drawn down
Yosef, Ephraim, Menasse - bracha
Maamer: Rib shol olam made bris same place as
Creation -- source of life – within us but covered up
opening up channels of life in the child
orlah - cover up sovaiv
"rah" doesn't mean bad rather "fragmented/broken"
separate from self
2 types of love - promotes wholeness
text top of page
overtaken by work w/o heart
born w/a bris - not addictive types, born aidel, some
people, yet still have to take a drop of blood
fressing – ain oid milvado - stuffed up -- Fireside
restaurant
to fill a void
"I have a hole cuz I'm not whole”
Mishley (6 lines down in text): squeeze milk get
butter squeeze nose get blood anger
text 7 lines down brochos 63
Where find butter of Torah? spit out mother's milk
mashal what we internalize from birth/comfort
who I am
Reevaluate everything in life look at paradigms -
analyze transformation
lobsters let go of shell to grow bigger
pish spiyin - spit out transformation remove blockages orlah
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריאל ענגיל -5 years ago
אהבה מסובב
העומק של אהבה בסובב כל עלמין,
Reply to this comment.Flag this comment.
Cirel -5 years ago
Mekudeshes-hallowed to a specific one. how to reconcile this meaning with the pshat in the maamar?
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריאל ענגיל -5 years ago
שיעור יום רביעי קרח ל סיון תשע"ט מאמר מקושש עצים
ב''ה. יום ד' פר' קרח תשע''ט – שיעור בלקוטי תורה מאת הרה''ג והחסיד מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט'א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
פר' שלח דף מב ג: מאמר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים וגו'.
הקונספטסט האלו שאנו לומדים הוא מאוד עמוק, ולא תמיד אפשר להבין, לכן צריכים לחזור על זה שוב ושוב, לעשות הרבה חזרה, והרבה התבוננות, ויישום עצמי וכו', והדבר המדהים הוא ככל שלומדים יותר, וחוזרים על זה מגלים דברים עמוקים עד מאוד. ואגב, זה אחד הסימנים שמדובר בתורת אמת, כי תורת אמת אפשר ללמוד שוב ושוב וכל פעם לגלות עוד עמקות ועוד רובד וכו'.
ואהבה זו מבחי' סוכ"ע לא תשתנה לעולם מחמת אהבות אחרות בשום אופן (עמ"ש בפ' ויחי ע"פ חכלילי ועמ"ש בפ' נח בד"ה מים רבים)
דהיינו ממלא יכול להתחלף עם אהבות אחרות וכו', כמו שרואים כל הזמן, היום אני מרגיש את זה ומחר אני מרגיש משהו אחר. כי ממלא מאוד מוצלח אזיי אני מחליף את זה עם אהבות אחרות. ז''א אפשר לראות במציאות שלפעמים בן אדם ירגיש כביכול אהבה אלוקי כשאוכל במסעדה יוקרתית, או טס במחלקת ראשונה, או מטוס פרטי, או שמקבל כבוד מלאכים, או כשהרוויח מליוני דולרים וכדו', ולכן קל לו להחליף את אהבה החומרי לאהבה של ממלא כי זה הכוונה של ממלא הוא מרגיש את העצמיות האלוקי, לעומת זאת אהבה של סובב, שום דבר לא יכול להחליף את אהבה הזו. זה ההתחייבות שלא קשורה להרגשה, למשל בזוגיות...
לכן אנו יכולים להבין למה בעל התניא חותר כאן, שנלמד להבדיל בין אהבה שמגיע ממלא לבין אהבה שמגיע מסובב, וכשנוגעים את אהבה של סובב אזיי מבינים שכל אהבות של ממלא לא יכול להגיע ולו במקצת ואינו דומה אפי' לאהבה של סובב. כאמור כמה פעמים בשיעור, שאהבה של ממלא מאוד מאוד חשוב וזה בכל לבבך ובכל נפשך, ואפשר כל הזמן להעמיק בזה יותר ויותר כי הוא חייך, אך לא ובכל מאודך שזה אהבה של סובב. כאמור של עושים רצונו של מקום לאינם עושים רצונו של מקום.
כדכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
למה לא?
מאחר שאינה מתלבשת תוך כלי כנ"ל
כי ממלא מתלבש בכלי, ולכן אפשר להחליף בקלות במשהו אחר. לעומת סובב אינו מתלבשת בכלי, ואפי' אם הכלי מתלכלכת וכדו' אזיי אין סתירה כי הוא לא מוגד ע''פ הכלי, כן נכון נראה בהמשך שצריך הכנה כדבעי ולפעמים ההכנה הזו יכול לקחת עשרות שנים וצריך לעבור כמה ניסיונות כבדים ועבודה רבה לגלות את אהבה הזו.
וכל חד לפום שיעורא דיליה יש לו בחי' אהבה זו
אבל לכאורה למה לפום שיעורא דיליה? למרות שזה לא קשור לכלי כנ''ל?, אבל עדיין תלוי לפי ההכנה שהוא עשה, כפי שדיברנו אתמול, שמה שהיה אתמול היה הכנה להיום. כך שהכוונה ברמה של ההבנה וגילוי ופתוח לסובב. היה חסיד של בעל התניא, ר' פרץ חן, והסביר, איפה שאיידילקייט איז נישט קיין כלי איז גראבקייט נישט קיין סתירה. בממלא הכל זה תלוי בכלי, ומים רבים כן יכול לכבות את האהבה. לעומת סובב שזה לא תלוי בכלי ולכן מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.
כדכתיב ועמך כולם צדיקים (ע' בזהר ר"פ נח) וכתיב (בראשית י"ז י"א) והיה לאות ברית ביני וביניכם וכתיב (שמות ל"א י"ג) כי אות היא ביני וביניכם כו' ברית עולם (ע' מ"ר ס"פ דברים דרפ"ז* ע"ג)
פי' אות ברית הוא בחי' אהבה זו מבחי' סוכ"ע שאינה מתלבשת בתוככם רק שעומדת עליכם בבחי' מקיף ביני וביניכם וד"ל.
במילא, זה לא מוגדר ע''פ הרגש ולא ע''פ עליות וירידות הגופני והמצב רוח וכדו', ולא ע''פ משיגאסען. דהיינו ע''פ ה''אני'' שאני מגדיר את עצמי, ה''אני הזה לא מרגיש את הסובב. לעומת ה''אני האמיתית.
וזהו שחז"ל קראו אותו ית' בשם הקב"ה ולא בשאר שמות וכינוים כגון רחום כו'
כי כל השמות וכינוים הם על שם התהוות הפעולה הנמשכת מאתו ית', ואפילו שם הוי"ה, (שם העצם, המיוחד) הוא על שם שמהוה מאין ליש,
מה שאין כן שם קדוש, מורה על עצמותו, שהוא קדוש ומובדל, שאינו מתלבש תוך עלמין,
ההגדרה ביידיש ע''פ הבעש''ט ותלמידיו זה אייבישטער, דהיינו משהו גבוהה ועמוק ממני, אי לכך הוא נמצא בכל מקום ביותר גבוהה ועמוק...
וקדוש ברוך הוא אין סוף המתלבש תוך ז"א דאיהו וגרמוהי חד (ועמ"ש מזה ע"פ צאינה וראינה).
הוא והמידות הם אחד. ברוך זה מלשון, בריכה, המבריך את הגפן, דהיינו ברכה זה שאני מושך מהבריכה שלך, ולגלות את הפוטנציאל שלו עצמו...
ואהבה הבאה מבחי' זו נקראת קדושה לשון נוקבא שמקבלת מקדוש
המשפט הנ''ל זהו חידוש נפלא, שכל המאמר היה שווה לזה (כמובן זה לא מוריד כלום מקודמיו) וצריך להתבונן על זה הרבה...
כי בדרך כלל אנו רגילים בהגדרת הקדושה, משהוא שהוא קדוש ומובדל, סיגופים וגלגולי עיניים וכדו'. אך כאן אנו לומדים ההיפוך, דהיינו הרבה יותר עומק, פתיחות, אמיתיות וחיבור מאוד חזק, שזה מהלך ועומק חדש לגמרי, דהיינו אהבה של סובב נקראת קדושה.
כי היא מקבלת מקדוש. היינו אהבה היא מקבלת מסובב.
כמ"ש ואל אישך תשוקתך (ע' ברע"מ פ' אמור דף צ"ג א' ובפרדס ערך קדוש ועמ"ש ע"פ ראשי המטות בענין פי' קדושה זו ואיך פרישות מביאה לידי קדושה כו').
והנה בחינת אהבה זו שנקראת בשם אות ברית הנ"ל אינה באה להתגלות אלא על ידי כריתת ערלה החופפת ומכסה כו' כמו שכתוב ומלתם את ערלת לבבכם* (ועמ"ש מזה ע"פ ראה אנכי).
בכדי להרגיש את אהבה, אבל צריך להכין את עצמך לזה ולהיות פתוח.
וערלה
מב ד
אינו לשון אוטם אלא ל' כיסוי וכו'.
אוטם, דגש מאוד חשוב, תראה את זה באנשים שחושבים שהם קדושים בזה שהם אטומים, סתומים וטפשיים לכל דבר ודבר. אלא ל' כיסוי, כי זה כיסוי, הכוונה שזה המקום שיש פרו ורבו, אבל זה גם כיסוי, דהיינו כל דבר בחיים יש לו כיסוי, והברית מעביר את הכיסוי הכללי לכל דבר ודבר.
ומה זה ערלת לבבכם?, והוא בחי' אהבה רעה בתענוגות בני אדם (כאמור כמה פעמים, רע זה לא משהו שלילי, אלא כשאני מרגיש לא שלם ושבור זה המקור של רע, הכוונה כמו כותל רעוע, שבור ורצוץ). אהבה רעה זה אהבה שבור, דהיינו הוא לא מביא אותך לשלימות, כי זה אהבה של כיסוים, שמרדים את אהבה האמיתית ולכן הוא צריך לחפש כל הזמן אהבות רעות וחוזר חלילה.
אף שהוא בהיתר רק שהוא בחמימות והתלהבות התאוה כו', כגון אכילה, שתי'ה. פרנסה ועוד.
וזה שכתוב יגיע כפיך כי תאכל,
כלומר שהכפים יגיעים או הרגלים ושארי אברים החיצונים בלא לב כו',
תהיה בעבודה שלך עם הגוף, אך בלא הלב, כי ברגע שהלב מתמלא ואפי' בדבר היתר, התאווה הזה מכסה את הלב בערלה...
ואף הקרים בטבע כמו יושבי אוהלים כו' אלו, שאוהבים לקרוא ספרים וכו'.
בחי' נולד מהול כו' דהיינו כמו נולד מהול כפי שהוא, אך יש כאלו שנולדים עם הרבה פחות תאוות ולכן הם נקראים נולדו מהול.
אעפ"כ צריכים להטיף דם ברית למעט חלבו ודמו כו' למעט הנאות וצרכי גופו המונעים העבודה וכו'
כך שבן אדם צריך לעבוד על עצמו לגלות את אהבה ולהוריד את ערלת לבבכם. וזה המקור של כל ההתמכרויות, שיש חסר ומחפש למלאות, אך ברגע שאני מרגיש את הכאב אזיי אני יכול להיות יותר שלם.
אהבה של סובב נמצא כאן כל הזמן, אבל אני צריך להכין את עצמי לזה.
וכמ"ש מיץ חלב יוציא חמאה (מיץ אף יוציא דם, מיץ אפים (דהיינו כעס) יוציא ריב) ואמרו רז"ל (ברכות סג') במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שהקיא חלב שינק, הכוונה, זה מטאפורה, על דברים שהפנמתי מיום א' של החיים, דהיינו מי אני וכו', ולכן כל התקדמות בחיים, חייב קודם כל להקיא את החלב שינקתי ונכנס לי כל מיני דברים רעים וכדו'.
צריך לזה אומץ להעריך הכל מהתחלה ולהקיא הכל מה שידעתי ועשיתי. ולהפוך את זה לחמאה. במילא ההקאה זה לא שאני רוצה להיפטר אלא מיץ חלב יוציא חמאה. וכשהייתי ילד זה מה ששמר אותי. אבל עכשיו אני צריך להקיא הכל ולהתחיל הכל מהתחלה.
וענין החמאה הוא כמו למשל שמנונית הצף על החלב, כך הוא בחי' אהבה הנ"ל שאינה מתלבשת תוך כלי כנ"ל וזה אהבה של הסובב, כי החלב הזה הוא הערלה של הלב. ואפי' אם נולדתי מהול. וצריך להרגיש את ברית עולם ע''י הסרת הערלה.
כאמור כל הנ''ל היא לא דבר שמה בכך, וצריך הרבה עבודה והתבוננות להבין ולהשכיל, ולהפנים בתוך הלב, תוך כדי לימוד ותרגול.
שימו לב איך שבעל התניא תמיד חופר וחותר לעומק כדי להגיע לשורש של הדברים, וכל זה בכדי להגיע לאמת האמיתית ולרפאות את כל הטראומות והבלבולים שנוצרו בגלות הארוך הזה, ולמשוך לעולם חיות חדשה ממקור האין סוף, ולהמציא את עצמינו מחדש כקטן שנולד וללא טראומות, דהיינו להגיע לידי התהפכא חשוכא לנהורא בכל מקום שיהודי נמצא בפיזי או במחשבה, ומלתם את ערלת לבבכם ולהקיא את החלב שינק ולהוציא את החמאה של תורה.
(ועמ"ש בפ' ויחי ע"פ ולבן שנים מחלב ובפ' וארא ע"פ וארא כו' באל שדי שבחי' חלב בקדושה הוא הגדלת המדות אהוי"ר ע"י אם הבנים שמחה, וע' בזח"ג קל"ו ב' בפי' רוחצות בחלב בחוורא דלעילא כו'. וא"כ מזה יובן דבחי' חמאה שהוא שומן החלב יתכן שזהו בחי' האהבה רבה שלמעלה מהכלי וז"ש באברהם ויקח חמאה וחלב כו' וז"ש (בישעיה ז' ט"ו) חמאה ודבש יאכל כו', אך במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שהקיא כו' כי דוקא פרישות מביאה לידי קדושה שבחי' אהבה רבה זו אינה באה אלא אחר מדרגת הפרישות שהוא להפריד הרע שבנפש הב המית כו' שהוא בחי' בירור עה"ד טו"ר והיינו ע"י בחי' אהבת עולם ועי"ז יבא אח"כ לבחי' קדושה ואה"ר זו שהוא בחי' עץ החיים):
Reply to this comment.Flag this comment.