Picture of the author
Picture of the author
War bannerWar banner

Friday Night -- The Tree of Knowledge; Shabbos Day -- The Tree of Life

Why Is Harvesting on Shabbos So Serious a Violation?

1 hr 3 min

Class Summary:

This class was presented on Monday Parshas Chukas, 5 Tammuz, 5779, July 8, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY 

Please leave your comment below!

  • עע

    עזריאל ענגיל -4 years ago

    שיעור ב' חוקת ה' תמוז תשע"ט מאמר מקושש

    ב''ה. יום ב' פר' חקת תשע''ט – שיעור בלקוטי תורה מאת הרה''ג והחסיד מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    פר' שלח דף מב ג: מאמר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים וגו'.

    מב, ד

    סיכום קצר מהמאמר: כאמור המילה מקושש לא כ''כ ברור, האם הוא ליקט עצים, או וכדו'. ונתנו לא העונש וכו', בזוהר, למדנו זה מלשון היקש, להקיש דבר מדבר. והוא היקש בין עץ החיים ועץ הדעת דהיינו הוא רצה לדעת מה חשוב יותר... וצריך להבין את הפנימיות של התורה, אפי' סקילה צריך להבין את הפנימיות. וכל הלכה שנראית מאוד פיזיקאלי יש בזה הרבה בפנימיות התורה. למדנו בעניין הקדושה, אדם מקדש את עצמו מעט מקדשין אותו הרבה. והסביר את ההבדל בין ואספת דגנך ותרושך ביצהרך וכו' ובישעיה כתוב ועמדו זרים וכו' לא תצטרכו לעבוד, מסביר הגמ' כאן בעושים רצונו של מקום וכאן אין עושים רצונו של מקום וכו' שואל המהרש'א איך יכול להיות? אלא בעל התניא מסביר בשם המגיד שהנ"מ שההבדל בין בכל מאודך, כנ''ל.

    בזוהר כתוב, לית פולחנא כפולחנא דרחימא, הואיל שכתוב עם "ד" ולא עם ''ב'', דהיינו אינו דומה עבודה של אהבה, דהיינו עבודת אהבה. עבודה זה מלשון עיבוד, ומעבד. כמו מעבד את העור וכדו'. ולא מדובר בעבודת השם באהבה אלא עבודה באהבה עצמו.

    ולכן הסביר שיש שתי אהבות, של ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, והסברנו בכמה שיעורים מה זה.

    הסיכום, אהבה של ממלא יכול להסתיים, לעומת אהבה של סובב זה תמיד שם ולא יכול להסתיים אף פעם, אך בכדי שזה יגיע אליו, הוא צריך להסיר את ערלת לבבכם כנ''ל.   

    והנה כתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו'

    בעל התניא הרכיב פסוק מתהלים פרק א ומירמיה. הואיל שהשורשים נמצאים ליד מים, אזיי יש תמיד פירות וכו'. גם בירמיהו יש פסוק דומה וכו'. ולא ירא כי יבוא חום, כי יש לו מים, והיה עליה רענן, ובשנת בצורת לא ירא ולא ימיש מלעשות פרי.

    דהיינו בחינת עץ החיים ולא יראה כי יבא חום וכו'

    אהבה שמושרש מעץ החיים, פי' שלא יבטל ויפסיק האהבה זו מחמת חמימות ותאוות לדברים אחרים ח"ו דהיינו אפי' שיש תאוות וכדו', ברגע שיש עץ החיים ועץ שתול, אין לו מה לחשוש.

    כי המקיף מסמא עינים של החיצונים שזה האור של סובב. כי הוא לא מפחד מהחיצוניים.

    ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כו'. כאן התאוות דומה לאש כי יש לו מים אזיי אין לו מה לפחד. כאמור שיש שתי סוגי אהבות, של ממלא ושל סובב, כשסובב זה עצמותו ומהותו, ושום דבר לא יכול לקחת את אהבה הזה. שזה חמאה של תורה, השמנונית של תורה. ולכן לא יראה כי יבוא חום.

    והנה כתיב באיוב לד' יד' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף.

    איוב טען שלא מבין למה הוא סובל, אך החברים טוענים שיש חטא ולכן סובל וכו'...

    המלבים מסביר, שה' יכול להחזיר את כל העולם אם שם את לבו דהיינו נושם פנימה הכל חוזר כקדמותו.

    פי' כשישים האדם אל לבו דהיינו תשומת לב, ויעמיק באהבה רבה זו בתשוקה גדולה, כמ"ש ואל אישך תשוקתך, אז אליו ית' יאסוף וימשיך למטה תוספת קדושה.

    דהיינו אם בן אדם שם את הקדושה לה', אזיי ה' ירים אותו.

    וזהו אדם מקדש את עצמו מעט, פי' שאינו אלא מעט, כמו שאמרו רז"ל נדמה להם כהר וכו'

    אבל באמת אינו כן, כי זה רק נדמה להם כהר, לכן זה נקרא מעט, למרות בהסתכלות כאן למטה זה נראה כמו הר עצום. הכל לפי המבייש והמתבייש, לפעמים רואים משהו שלפני כמה שנים זה היה כמו הר ועכשיו זה כלום. ותלוי לפי כל אחד ואחת לפי המצב וכו'.

    כלומר, השם לא אומר לך, זה באמת קל, ואל תעשה משה דבר גדול, אלא הכל לפי המבייש והמתבייש, ואם הוא השקיע בזה הרבה, הגם שאוביקטיבית זה מעט, הרי הוא מקבל המון קדושה מלמעלה. כלומר מחשיבים את המאמץ והיגיעה למרות שמבחינה עליונה יותר הוא רק מעט.

    מקדשין אותו הרבה מלמעלה שממשיך עליו בחינת סוכ"ע, ע"י התורה והמצות שהמצות הם איברים דמלכא.

    והוא כמו למשל שאם תופס באדם באחד מאבריו ימשיכנו אליו, דהיינו אתה מושך את כל הגוף שלו. וכש"כ וכל שכן כשאוחז ביד ימינו, והוא ע"י מצות צדקה וחסד דרועא ימינא וכו'

    לכשיתבונן היטב שהתורה והמצות הם מבחי' סוכ"ע ועצמותו ית' ממש שוכן בתוכם, א"כ כשעוסק בהם ומקבל התורה במוחו או עושה המצוה בידו הרי ממשיך עליו אור א"ס ב"ה בעצמותו ממש כו',

    ממלא זה רוח פיו, דבר ה', אהבה של סובב זה העצמות שזה הטרנצדנטיות הכל. 

    וזהו ועל יובל ישלח שרשיו, שהוא בחי' יובל בחול"ם ויובל במלאפום ושניהם לשון הולכה .

    כמ"ש לך יובילו מלכים שי,

    אלא שבחי' יובל במלאפום ר"ל שהוא ית' מתנהג ומתמשך למטה ע"י התורה והמצות.

    ויובל בחול"ם שהוא מנהיג וממשיך אותנו למעלה כמ"ש יובל היא תהיה לכם, פי' שלכם תהיה אותו היובל, שמוליך וממשיך ושבתם איש לאחוזתו וגו'

    להתכלל למהוי אחד באחד נשיקין כפולים.

    ([עמ"ש* בפ' בראשית ע"פ ושם אחיו יובל כו'. והנה יובל הוא שנת החמשים דהיינו שער החמשים מנש"ב וזהו ענין שפי' יובל שהוא מנהיג וממשיך אותנו למעלה וכמ"ש במ"א ע"פ וספרתם לכם כו' תספרו חמשים יום ששער החמשים הוא המחבר המאציל א"ס ב"ה לנאצלים כו' וז"ש והיה כעץ כו' ועל יובל ישלח שרשיו שבחי' יובל הוא למעלה גם מבחי' עץ החיים (כמ"ש בזהר פ' אחרי דנ"ח ע"א ובפ' אמור דצ"ז ע"א ועיין באדר"ז דר"צ סע"ב ובזח"ב יתרו דף פ"ג סע"א משפטים דצ"ח ע"ב. ועיין בפ' חיי שרה דקל"א ע"א ובגמרא פ"ט דבכורות דנ"ה ע"ב יובל שמו וברבות פ' אחרי ס"פ כ"ב. ובפ' פנחס קרוב לס"פ דרפ"ב א'. רות רבה ס"פ ויאמר הבי המטפחת דמ"ח ע"ד). וגם יובן זה עוד ממ"ש בזח"ג פ' שלח קנ"ח ב' בפי' היש בה עץ אם אין

    מג א

    שבחי' אין הוא למעלה מעלה גם מבחי' עץ החיים כו' ושער החמשים שהוא בחי' יובל הוא הממוצע בין אין ליש כמ"ש במ"א. ועמ"ש בפרשה ואתחנן בד"ה וידעת היום בפי' ויעקוד אברהם כו' ממעל לעצים כו'. )

    והנה מזה יובן ענין חטא המקושש עצים ביום השבת, כי הנה שבתא דלילא הוא בחי' עליית הבירורים, שנתבררו בכל ששת ימי המעשה, והוא בחינת בירור עה"ד טו"ר שנפרד הטוב מהרע ועולה למעלה ומתחבר בעץ החיים,

    ולכן עיקר התגלות בחי' אהבה רבה הוא בשבת, וכמ"ש במ"א ע"פ ויקהל משה כו' והנה עץ החיים זהו בחי' שבתא דיומא,

    ועי"ז אח"כ ועל יובל ישלח שרשיו, הוא בחי' שבת שבתון שהוא מנחה דשבת עת רצון כו',

    כמ"ש בזהר ח"ג קכ"ט א',

    דהיינו שבת בלילה, זה בא מהבירור של עץ הדעת, שבת ביום, זה עץ החיים שזה אהבה רבה, ושבת מנחה שזה יותר גבוהה מעץ החיים ועל יובל ישלח שרשיו, דהיינו שזה מנ' שערי בינה בחינת יובל. כנ''ל.

    וחטא המקושש, היינו שעוקר דבר מגידולו, היינו שמפריד היש להיות נפרד בפ"ע בבחי' דבר נפרד ולא יהיה בטל במקורו המחיה ומהוה אותו כו' וביום השבת שאז התחברות עה"ד ועה"ח שהיש בטל כו' עליות העולמות כו' לכן העוקר דבר מגידולו שהוא להיות יש בפ"ע הפך הביטול במקורו הוא חייב כו' כי עי"ז פוגם בעצים הנ"ל עה"ד ועה"ח כו', ועמ"ש מענין עה"ד ועה"ח בפ' בראשית ע"פ הן האדם כו' ולעיל בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה ובפ' בלק בביאור ע"פ מי מנה]:

    הנ"ל צריך הרבה הסבר, נמשיך בעז''ה מחר.

    Reply to this comment.Flag this comment.

Likkutei Torah Shlach Mekosheish Eitzim #7

Rabbi YY Jacobson

  • July 8, 2019
  • |
  • 5 Tamuz 5779
  • |
  • 666 views

Dedicated by Amit Kunst Esra, in honor of his wife that helps him connect with hashem.

Related Classes

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author