Picture of the author
Picture of the author

From the Tree of Knowledge to the Tree of Life

When the Snake Invented the False, Narrow Sense of Self

1 hr 26 min

Class Summary:

This class was presented on Tuesday Parshas Chukas, 6 Tammuz, 5779, July 9, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY 

Please leave your comment below!

  • J

    Jay -4 years ago

    the snake

    was the snake so right that we actually did become more God-like by eating from the tree?

    If we hadn't would we have been less G-dly?

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • Anonymous -4 years ago

      Sure, we became capable of knowing G-d, but that's because we are seperate.

      Reply to this comment.Flag this comment.

  • R

    Rachel -4 years ago

    The class this am was mamash gevaldig.....
    The ego make u small!!!
    The last piece with the leaves, etc, I wish goes viral. This is what happened to some relatives and so many others 
    Free at last to die....
    I also never understood Shabbos like that. What depth, what beauty, what sweetness...
    So much truth and light is here for the taking!!!!
    Where is everybody? Why are they remaining chained and enslaved in darkness with this narrow “religion” they created for themselves.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -4 years ago

    how did they have wood?

    Not only wood!All the other materials that they needed for the Mishkan. Flour, fine flour, spices, oil, wine,- or grapes to make it,

    There were also others who procured other food elements besides the Mana, that those who partook of those foods experienced elimination from their bodies.

    So there must have been either shluchim to procure the stuff for the mishkan, and perhaps other "business minded people" to buy things, either from passing caravans, or from other inhabitants of nearby lands.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • עע

    עזריאל ענגיל -4 years ago

    שיעור ג' חוקת ו' תמוז תשע"ט מאמר מקושש

    ב''ה. יום ג' פר' חקת תשע''ט – שיעור בלקוטי תורה מאת הרה''ג והחסיד מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    פר' שלח דף מב ג: מאמר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים וגו'.

    מב, ד

    יוצא מהשיעורים הנ''ל ולפי הזוהר הקדוש שיש לנו כאן בן אדם שהיקש בין עץ החיים לעץ הדעת, ועוקר דבר מגידילו בתוך השבת. וצריך להבין את הקשר בין הזוהר הקדוש לבין האיסור ההלכתית של שבת. למה הרגו אותו בזה שמקיש בין העצים.

     

    הגמ' בשבת צו, ב מסביר שלוש טעמים/שיטות/מהלכים/אפשרויות וכדו' מה היה האיסור של שבת, 1. ר' יהודה בשם שמואל, מעביר ד' אמות ברשות הרבים. 2. בשם ברייתא, האיסור תולש. (כמו עוקר דבר מגידילו). 3. רבי אחא, שזה היה האיסור של מעמר. תרגום האונקלוס ג''כ בלשון מעמר. תרגום יונתן בן עוזיאל, אומר האיסור של תולש.

     

    בפר' שמות רואים, שפרעה אמר שאנו לא נותנים את התבן וכו', הם ילכו וקוששו תבן, רש''י ולקטו וכו'. לקושש קש לתבן, רש''י, ליסף אסיפה. לכן זה נקרא קש.

     

    לפי זה מקושש זה מעמר. אבל גם אפשר להבין שלפעמים צריך לעוקר דבר מגידילו שזה תולש. כנ''ל שלוש השיטות של הגמ'.

     

    וכל זה לשיטת רש"י בסוף שלח היה בשבת השניה לאחר שקיבלו את השבת במדבר.

     

    צריך להבין את כל הסיפור, למדנו אתמול חלק חשוב ומשמעותית בקיצור מאוד.

     

    לכן אנו מגלים כאן את הסיפור העמוק יותר ולהביא את כל השיטות ביחד.

     

    למדנו, ששבת בלילה זה קשור לעץ הדעת, שבת ביום קשור לעץ החיים, שבת מנחה זה שבת שבתון.

     

    כנ''ל אתמול, אבל נעבור שוב על המילים של בעל התניא.   

     

    חטא המקושש עצים ביום השבת, כי הנה שבתא דלילא הוא בחי' עליית הבירורים שנתבררו בכל ששת ימי המעשה והוא בחינת בירור עה"ד טו"ר שנפרד הטוב מהרע ועולה למעלה ומתחבר בעץ החיים ולכן עיקר התגלות בחי' אהבה רבה הוא בשבת וכמ"ש במ"א ע"פ ויקהל משה כו' והנה עץ החיים זהו בחי' שבתא דיומא ועי"ז אח"כ ועל יובל ישלח שרשיו הוא בחי' שבת שבתון שהוא מנחה דשבת עת רצון כו' כמ"ש בזהר ח"ג קכ"ט א', וחטא המקושש היינו שעוקר דבר מגידולו היינו שמפריד היש להיות נפרד בפ"ע בבחי' דבר נפרד ולא יהיה בטל במקורו המחיה ומהוה אותו כו' וביום השבת שאז התחברות עה"ד ועה"ח שהיש בטל כו' עליות העולמות כו' לכן העוקר דבר מגידולו שהוא להיות יש בפ"ע הפך הביטול במקורו הוא חייב כו' כי עי"ז פוגם בעצים הנ"ל עה"ד ועה"ח כו', ועמ"ש מענין עה"ד ועה"ח בפ' בראשית ע"פ הן האדם כו' ולעיל בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה ובפ' בלק בביאור ע"פ מי מנה]:

     

    ראינו כאן המילים של העליות העולמות, צריך ביאור, הרי אנו אומרים כל שבת ויכולו השמים וכל צבאם, וכו', כי בוא שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות. הואיל שה' שבת לכן אנו שובתים.

     

    ההגדרה של מלאכת שבת זה שאני מייצר משהו ולאו דווקא עובד קשה, למשל להדליק אש וכדו'. לעקור משהו מגידילו, זה מלאכה, לזרוע זרע אני מייצר משהו חדש.

    מה זה כי בוא שבת מכל מלאכתו?

    כשאנו מייצרים משהו, אזיי צריכים לעשות דברים מעשיים, וא''א לעשות רק עם הידיים, יש את החלק של הדיבור, לדבר לאנשים וכו'. אך לפני כן יש את הדבר של המחשבה ותכנון, ולפני כן יש את החלק הרגשי שמדרבן את המחשבה וכו' ויש המון המון חלקים אין סופיים לפני כן, רעיונות וכו'. ועד שאני רואה את התוצר הסופי.

    מה היה קורה אילו הייתי רואה במוצר הסופי את כל השלבים שהביא אותו להגיע למוצר הסופי.

    דהיינו מחשבה מייצרת המון דברים.

    ה' כביכול, מייצר את היקום לפי כל הדברים הנ''ל, מחשבה דיבור ומעשה, כך בבריאת העולם יש כל הדברים, ולכן תלוי איך אתה מסתכל על דברים...

    ככל שאתה הולך יותר פנימה אפשר יותר לראות את השלבים האלו, והכל מגיע ממחשבה דיבור ומעשה, וגם המחשבה ניתן לראות את מליארדי האטומים והאלקטרונים, והכוכבים וכו' וכו'. אבל העיניים חייב לצמצם, אך האמת הוא שיש המון המון שלבים פנימיים אין סופיים. וכך בכל דבר אפשר להיכנס יותר ויותר פנימה.

     לכן כשבן אדם עוקר דבר מגידילו, הכוונה שיש לצמח הזה מקור שהוא ניזן ממנו, דהיינו אימא אדמה נותן את הכוח של תדשא הארץ דשא וכו', שזה כוח הצומח, בשילוב מים ושמש כמובן, והוא מפסיק את הכוח של הצומח מהמקור. נכון שיש מצב שהפרי מבקש שתיקח אותי מהעץ והוא משנה את הצבע והוא מעצמו מפסיק את הקשר ואז צריך להפסיקו, ללא זה הם יפלו מאליו וכו'. (למעט האתרוג הדר, שדר משנה לשנה). הרב דיבר בהרחבה בנפלאות הבריאה, וטיפש מי שחושב שכל זה נעשה מאליו...

    כשאני מסתכל על פרי, העולם נראה כיש, אך בכל רגע נתון יש דבר ה' , אנרגיה אלוקית שמהווה ומחיה בכל רגע נתון, ויש בכל דבר מליארדי אטומים ורובם דהיינו 99% מהספייס זה חלק ריק שזה דבר ה', וכל זה נקרא ''אין'', לא בגלל שזה ''אין'' אלא בעולם של ''יש זה נקרא ''אין'' כי ה''אין הזה יכול להיות החלק הכי חשוב.

    שבת, כי בוא שבת מכל מלאכתו וכו', דהיינו עליות העולמות, אילו ה' היה מייצר את העולם רק במחשבה הכל היה נשאר מבפנים, הדיבור עושה שנבין מה היה במחשבה, אך כל אחד יכול לשנות את זה ולהבין את המילים אחרת, יש את החלק של עשרה מאמרות וכן את הלעשות. כשאני מדבר כל אחד יכול לקחת את זה ולעשות מה שרוצה. כך ה' ברגע שדיבר יש את החלק היישות, כי אילו היה רק מחשבה הכל היה נשאר מבפנים, אך הדיבור עושה שזה יצא החוצה, וברגע שמסתכלים פנימה רואים את דבר ה'.

    שבת יש עליות העולמות, דהיינו שבת יש אור שרואים שלבים עמוקים יותר כמו המחשבה של הבורא ולא הדיבור, דהיינו רואים יותר את ה''אין לעומת ה''יש. הסיפור הידוע עם ר' ישראל מרוז'ינער, כשמסתכלים למעלה רואים שזה שבת וכו'. לכן אם ה' היה לו רק מחשבה, כל הפיזיקל היה רק רוחני, אבל הואיל שהיה מלאכתו, אזיי כשה' נח הוא לוקח הכל בחזרה. בימי חול כולם נמצאים ברשות הרבים דהיינו כל אחד נמצא בעולם שלו, לעומת שבת כולם ברשות היחיד, כי יש אחדות. אילו אפשר היה לראות בכל ה" יש, את המקור, היו רואים את היחיד והאחדות והרשות הרבים. השבטים יש קשר המטות את קשר אחד לשני.

    לכן, ככל שהולכים יותר עמוק רואים יותר את המחשבות וכו'. עבודת ה' ע''פ הבעל שם טוב, זה לראות את הפנימיות של כל דבר דהיינו בחינת שבת.

    עץ הדעת זה טוב ורע, עץ החיים זה עץ החיים. שניהם עצים שמקבלים חיות מהאדמה.

    עץ הדעת זה התמודדות, דהיינו הם לא מרגישים טוב עם עצמם, כשה' שאל את אדם אייכה? תוצאה של דעת מוביל את הטוב ורע. עץ החיים אין מודעות עצמית. דהיינו בעץ החיים אני קשור לחיים, דהיינו לדבר של חיים, ואתם הדבקים בה' אלוקים חיים כולכם היום. דהיינו אני כל הזמן קשור למקור ומקבל חיות מהמקור. כמו באלקטרוניקה, האלקטרוניקה אף פעם לא מת, רק המכשיר אם הוא בתוך השקע אזיי יש חיות.

    טוב ורע, זה כותל רעוע, אבל זה בגלל שהוא מנותק, ולכן צריך כל הזמן לעשות בורר, ולשכנע את עצמו שזה לא אני כי אני קשור לחלק אלוק ממעל, חוץ משבת לא עושים בורר, כי הכל זה עץ החיים.

    המקושש עצים, שעשה את שלושת הדברים הנ''ל, זה מגדיר מה שהזוהר אומר שמגלה את פנימיות התורה, דהיינו המקושש ניתק משהו מהמקור שזה ההיפוך מהגדרת שבת. שזה הקשר למקור שזה רשות היחיד שזה אחדות ה' ואחדות האלוקים. כי ברגע שהוא מנותק כל הבעיות הפסיכולוגיות נכנסות לתמונה, אך ברגע שאני קשור לעצמי ולנשמה אזיי אני קשור ואין לי בעיות וכו'.

    בעניין של המרגלים וכו' יהושע שלח שתי מרגלי חרש וכו', מה זה החרש? בשם הבארדיג'עבער כל מקום יש אנרגיות של האנשים, ולכן הם הולכים לקחת את האנרגיות של המרגלים, ולכן תהיו חרשים, ואל תקחו את זה לעצמכם....     

    המשך יבוא מחר בעז''ה ..

     

     

     

    Reply to this comment.Flag this comment.

Likkutei Torah Shlach Mekosheish Eitzim #8

Rabbi YY Jacobson

  • July 9, 2019
  • |
  • 6 Tamuz 5779
  • |
  • 664 views

Dedicated by Moshe Aziz, in honor of אליהו בן שלמון.

Related Classes

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author