Picture of the author
Picture of the author
War bannerWar banner

As Darkness Descends, Don't Run to the Familiar Old Light

In the Deepest Moment of Love, G-d Spoke of Destruction. Why? Because the New Light Spells the Destruction of the Old

Class Summary:

This class was presented on Wednesday Parshas Eikev, 20 Av, 5779, August 21, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY 

Please leave your comment below!

  • JF

    Jacob Freund -4 years ago

    Comparison

    A baby tooth falls out ONLY when a new stronger tooth has been fully developed and ready to be revealed, not a tooth falls out and then a new tooth will start developing. A direct result from Hisgalus causes Histalkus.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • עיהע

    עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

    שיעור יום ד עקב כ מנחם אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור יח

    ב''ה. יום ד' פר' עקב תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו. שיעור י"ח

    השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

     בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

     למדנו אתמול, כשאני מסתכל על אומנות וזה פשוט מדהים, אזיי אני מסכם ומבין שזה לא קרה בתור מקרה, אלא ע''י צייר מקצוען וחכם עמוק וכדו'. אני לא חייב להיות כ''כ כזה מבין גדול בכדי להבין שיש כאן משהו עמוק, אלא כמה שאני יכול להבין זה, מה שאני יכול להעריך, הוא כבר גדול.

    וזה אותו דבר כשאני מסתכל על ספר או על בית ויש כאן גאון שעומד מאחורי זה, אולי איני מבין כל המקצוענות שיש כאן, אבל אם אני לא ממש שוטה, אני רואה כאן גדלות מעל ומעבר. וכן זה במוזיקה, וכן בכל דבר שאני חוקר, ואפי' אם אני חוקר עסק מוצלח וכדו', אני יכול להבין שיש כאן יוצר גדול.

    אך כל זה לא נותן לך שום הבנה מי הבן אדם, והאם יש לו יכולות נוספים, ואולי אפילו יותר: שהציור שלו זה רק משהו דרך אגב ממנו, ויש לו עוד המון דברים אחרים שהוא עושה וכדו'. והציור בכלל לא מבטא אפילו טיפה מהאישיות שלו.

    סוף פסוק: א''א לדעת מי הבן אדם הזה ע"י הציור.

    כמו''כ להבדיל אצל הקב''ה, אין צור כאלוקינו, הגמ' בברכות אומרת: אין צייר כאלוקינו. ולכן הביא בהמאמר משל זה של צייר כי הוא מכוון מאד להבורא והבריאה.

    וזהו "וארא בא-ל שד"י". שזה כוח הגבול, או שם הווי' דלתתא, אני יודע את הבורא מהבריאה, ואפי' אני יכול קצת להבין איך זה מדהים, ואפי' אם אני לא יכול לייצר כנף של יתוש, כי איני מבין באמת מהו אפילו בורא עולם, אך משהו אני יכול להבין, משהו קטן מאוד. אני מתחיל להבין ולהכיר את הבורא כנ''ל כצייר.

    והנה גם ידיעה זו נקראת ידיעת המציאות, ולא ידיעת המהות. שהרי איני מכיר מהות הקב"ה אפילו בתור בורא. אבל אני יודע שיש משהו נעלה ונפלא.

    ומה עם עצמות של א"ס? ע"ז אין אפילו ידיעת המציאות מתוך הבורא.

    שהרי זה אני לא יודע מהבריאה.

    אבל אח"כ יש עצמות א"ס. בלשון אדה"ז, "לא זה עיקר האלוקות מה שהעולמות מתהווים ממנו". ובזוהר עשרה מאמרות זה מילה דהדיוטא. לאו אורחא דמלכא לדבר כך. כי לגבי העצם זה לא מבטא כלום.

    אברהם אבינו הכיר את בורא כששאל מי הבורא? ואז ה' התגלה אליו ואמר אני הבורא.

    והשאלה האמיתית זה האם שייך מערכת יחסים עם הבורא מעבר של לקרוא את הספר שלו כביכול? וזה המקסימום לחקור את העולם ומה שאתה יודע אתה יודע וזה יכול לקחת 100 מיליון שנה אבל עדיין זה מקסימום. ולא מעבר לכך.

    אבל משה רבינו בא ואומר פנים אל פנים דיבר ה'. וזה החידוש של מתן תורה, שכביכול ה' במהות שלו נתפס במציאותו בתוך הנשמה, וזה משהו ששום דבר לא יכול להיות דומה. והנשמה מכירה את בורא ולא הבורא של הבריאה אלא משהו אחר לגמרי. וזה הנקודה של אמונה, וידישקייט ופנים אל פנים דיבר אל ה'. שיחידה שבנפש תופס ומכיר עצמות א"ס ב"ה, שלמעלה מהיותו בורא.

    למרות שאינו מבין מהיכן, ואיך, אלא זה הנקודה שה' השריש בתוך הנשמה את המהות שלו. ואז יש את הפנים אל פנים דיבר ה'. וזה כבר הטביעת עין. ולא רק הסימנים.

    חז"ל אומרים, "איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו", ופירש רבינו הזקן, הוא מאבד את יכולת ה''מה''. הנקודה של ביטול. מ"ה הוא גם שם הוי'. זהו הביטול שבנפש שנתנו לכל יהודי.

    וזהו החילוק בין סימן וטביעת עין.

    כל החיים זה השבת אבידה. שהרי כל האומר דבר בשם אומרו אזיי מביא גאולה לעולם. ופירש רבינו ז"ל, שכל דבר בעולם צריך למצוא את שם אומרו, מי שאמר והיה העולם, דהיינו כל החיים אנו עושים השבת אבידה. צריך לחפש את הסימנים והלחזיר לבעה"ב. ועי"ז מביא גאולה להעולם, הוא גואל העולם מההעלם והסתר, כי מגלה כח הפועל בנפעל.

    אבל לא זהו החידוש האמיתי של מ"ת.

    מהו מ"ת? שליהודי יש לא סימנים אלא טביעת עין בהשם, יחידה שבנפש ויחידה שבנשמה שזה משהו שהוא מעבר לכל הבנה. ולא מהבורא של הסימנים שזה הגאונות וכו', אלא משהו אחר לגמרי זה היחסים האינטימיים עם הבורא דרך העצמיות והמהות האין סופי. ביחידה שבנפש נתפס עצמות א"ס. יהודי מכיר את א"ס מעצם מציאותו.

    (הערת ע.ע. וככל שלומדים יותר חסידות אזיי אפשר להבין יותר לעומק ולהרגיש ולחוש את עניין הטביעת עין שמדברים כאן).    

    ולפ''ז מתורץ לו ב' הקושיות, כזכור משה שואל ב' שאלות גדולות: מה כל המטרה של גלות כי איני רואה עוונות, ב. למה אתה שולח אותי, ולאחרי זה נהיה גרוע יותר. לאחרי ששלחתני הרע לעם הזה. שהמצב נהיה יותר גרוע במקום ההיפוך, שזה מה שקורה בדרך כלל במאסר שככל שמתארך זמן העונש זה נעשה קל יותר, וכאן הוא להיפך.

    שכשהגיע אברהם לתכלית שלימותו בברית בין הבתרים בהשגתו ועבודתו הקודמים שהו''ע בחי' הוי' דלתתא, נתעורר במקור גילוי יותר נעלה שהו''ע הוי' דלעילא, שיתגלה ע''י מתן תורה. דהיינו אברהם גילה שיש מנהיג לבורא במקסימום, דהיינו הרב הגיע למקסימום השיעור ואז מתחיל שיעור חדש, וזה גילוי חדשה שזה הוי' דלעילא שזה שם העצם, המהות מעל דלתתא.

    וההתעוררות הוא סיבת הסתלקות גילוי הקדום, ולזה נתעורר הגלות. דהיינו הגלות מתחלת מחמת שיש התעוררות גילוי חדש. ובמילא הגילוי הקודם מסתיים.

    וכאן באים לנקודה המהפכנית: כשיש מקסימום האהבה של ברית בין הבתרים אז מתחילים לדבר על גלות.

    כי ברגע שהאור החדש מתחיל להגיע ולהתעורר, אזיי מתחילה הסתלקות של האור הישן! ברגע השיא, שבו יש שלימות האהבה, הנה מתחיל להתעורר הגילוי העצום של האהבה, ומה התוצאה? שמדברים על גלות, הסתלקות האור הקודם.

    אם אתה מסתכל בפנימיות אין בכלל הסתלקות אלא ההיפוך, דהיינו יותר קרבה ויותר חיפושי דרכים של התקרבות ביתר שאת וביתר עוז ובפי אלף אור חדש.

    כמו שראינו בתשעה באב שמשיח נולד דוקא אז, או כמו שהכרובים מעורים זה בזה דוקא בעת החורבן, כי כל ההסתלקות הגיעה מגילוי, ונכון שיש בזה הרבה מאוד כאב, כי הרב שותק ועוד איך שותק, שתיקה מוחלטת לחלוטין.

    אבל כל זה, בכדי להגיע לאור חדש עצום וחדש שלא נשמע ולא נראה לפני כן, מציאות חדשה לגמרי, כאילו שזה עתה נחצב מתחת כיסא הכבוד ממש.

    אבל עדיין צריך לצום בתשעה באב, כי עדיין אנו נמצאים באבלות ובכאב וכו'.

    אך לעתיד לבוא, כל הצומות יהיה ימים טובים, כי אז נבין מה גרם לגאולה. אבל בינתיים אנו עדיין בהסתלקות ולכן צריך לצום. והיינו ת"ב יהי' יו"ט כי אפילו עכשיו הוא בעצם יו"ט בפנימיות, כי ההסתלקות אינה אלא סימפטם מגילוי המשיח. אבל עד להמשיח רואים בעיקר החושך והכאב.

    בדרך כלל אנו רואים את העולם בתור סיבה ותוצאה. וכאן רואים ההיפוך תוצאה וסיבה. היינו מה שנראה כסיבה היא בעצם תוצאה. דהיינו זה לא שהיה חרבן אזיי משיח נולד אלא ההיפוך בגלל שמשיח נולד היה חורבן. וזה נורא ואיום אם מבינים את כל הנ''ל במקצת בתוך הקרביים.

    ויש בזה צער עמוק מאוד בחורבן עצמו. ולכן זה הזמן להיות בשקט, ולא לנסות להסביר ע''פ שיעורים קודמים וישנים של פר' בראשית שכל הגלות מגיע בגלל חטאים וכדו'. כי עי"ז מנתק עצמו מהאור החדש שבוקע לעולם.

    אלא צ"ל פתוח לאור החדש, וזה נורא כואב כי כשהאור החדש מגיע אזיי האור הישן נעלם לחלוטין ופתאום יש תחושת מיתה וכאילו העולם נגמר והבורא עזב את המקום שלו והלך לאיזה פלנטה אחרת ושכח מאיתנו, ולכן אפשר לראות שאנשים רצים בחזרה לאור הישן כביכול אבל האור הישן איננו ולכן צריך להמציא אור ישן שקרי במידה מסוימת.

    או במקרה הטוב והרצוי הם פתוחים וקולטים את האור החדש.

    (הערת ע.ע. כל מה שנאמר על המאמר הזה ובחסידות בכלל לא יהיה נכון לנגוע ולהזיז את הנושא וככל שנכנסים בזה יותר אזיי האין סוף הולך וגדל בכפול בריבוע ובכל ללא מספרים, לעניינו רואים כאן שהיכולת לדבר על החושך ועל הבעיה זה אומר שלמעשה אנו כבר נמצאים בגאולה, ורואים את זה לכל אורך החסידות ולמעשה זה היה הגילוי של הבעש''ט, כי כל זמן שהוא לא הגיע לא יכלו לדבר בצורה כ''כ גלויה על גאולה, על שמחה על עבודת התפילה מתוך שמחה, על להתגבר על היצה''ר מתוך שמחה, אחדות, אהבה ואחווה, חסד רחמים וכן הלאה, כמו''כ לדבר על הגלות הארוך ואיך להפוך חושך לאור, כי אם אין פתרון אין מה לדבר על החושך, אפשר לדבר על חושך רק כשיש לי אור. וזה כל אחד יכול לראות בעצמו כשיש לו בעיה, לא משנה אם זה בריאותי, כלכלי, חינוכי, שלום בית וכדו' ללא פתרון הוא לא ממש מזהה את זה ואינו יכול לדבר על זה, אולם הוא חש לא טוב מזה ויכול לגרום לו הרבה צער ועוגמת נפש אך זה יכול להיות עדיין בגדר גלות מצרים לחלוטין, ברגע שיש לו פתרון ואפי' זה עדיין רחוק, אזיי הוא מתחיל לדבר על הבעיה באופן ממילא ואפי' שהוא לא מודע לזה, כי האור חדש מתחיל לחלחל ולהגיע. ולכן כשלומדים חסידית אפשר להרגיש את קדושת שבת את גן עדן וכו' ואפי' שנמצאים עדיין בחושך אך הפתרון כבר כאן כמו הגלות הכללי והארוך הזה שניתן כבר להרגיש את האור של לעתיד לבוא, כשלומדים הדברים האלו אפשר להרגיש את החכמה עליאה, וזה מגלה שהאור כבר כאן, כי לולא זה לא היינו בכלל יכולים לדבר על זה). 

    וזה צריך להבין מה קרה בברית בין הבתרים, שה' מגלה לו את אהבה העצומה ואז פתאום מגיע הגלות כי יש חושך שזה מייצר את האור החדש. ולכן אברהם נרדם, כי זה הזמן של שתיקה כי אין מילים. ואם אני יכול לשבת בכאב ובצער ולא לברוח וכדו' זה בגלל שיש לי ביטחון בה' ואני מבין שכל זה מגיע כי ה' רוצה לגלות לי אהבה חדשה, ולכן היה במתן תורה חושך וענן וערפל. כי האור החדש תמיד מגיע כשהאור הישן מחשיך.

    כנ''ל, וההתעוררות הוא סיבת הסתלקות גילוי הקדום, ולזה נתעורר הגלות.   

    וההסתלקות הוא בעילוי אחר עילוי, (כנ''ל במשל של הרב והתלמיד) ולכן הגלות הוא בכ''י (בכל יום) בתוקף יותר. כי זה לא על עוונות, כי אם זה כן היה בגלל עוונות, היה צריך להיות הקלה לפחות כמו בבית הסוהר. אלא ככל שהאור החדש מגיע אזיי הישן נהיה יותר חשוך ויותר חשוך.

    ועתה כשנפסק החיות הקדום לגמרי, וזה ועתה תראה.

    דהיינו כשמכחישין מציאות אלקות לגמרי ודבר הוי' שבעשרה מאמרות אינו מאיר כלל ע''ד נאלמתי דומי', זה הזמן הכי נמוך כשאתה שומע רק את השתיקה פשוט כך, וזה בהחלט נורא ואיום. אבל אז,   

    הוא סימן שהאור חדש של מ''ת כבר נגלה למעלה באצי' בז' מדות דז''א, ועתה דוקא תראה כי כעת יתגלה גם לנשמות דבי''ע (דבריאה יצריה עשייה) עד שכל הקליפות יכנעו וכולם יודו. וע''ז נאמר כי ביד חזקה ישלחם.

    ועל זה ה' ענה לו על שני השאלות, שאלה הראשונה ששאל משה רבינו, לסיבת הגלות, וגם שאלה הב', למה המצב לא נהיה יותר קל. שעתה תראה, דוקא עתה בגבור החושך, וההסתלקות היא מוחלטת, סימן שאור הגאולה מוכן לירד ולהתגלות לגמרי, כי הוא "מבושל" לגמרי במוח הרב כנ"ל בהמשל.

    וזה רואים גם בכל אחד לפי המצב שלו.

    או ח''ו ל''ע כגון מישהו שעבר התעללות בגיל 3 הוא לא עשה כלום ובמקום להסביר לו כל מיני הסברים חסרי שחר כמו זה גלגול וכדו' אזיי צריך להבין שזה ממש לא נכון אלא מדובר בשיעור חדש, ולכן הגיע החושך הזה, כי מה חטא הילד התמים והטהור בן ה- 3? ואין שום הסבר באור הישן. אם הולכים לשיעור הישן אובדים הכל. צריך לפתוח את עצמו לשיעור החדש, וזה לא קל, אבל זהו משיח.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -4 years ago

    Can't lose it unless you had it first

    Golus only possible after a zman of freedom and being home in every way. (I suppose unless you're born a slave). And geula only possible after a golus 

    . Yes, when Hashem made a bris with Avraham Avinu he said there would be  a golus, and a geula following,  but also that He would be there with us. 

    He could I suppose skip both the golus and  the  geula but steel is tempered only after hot and cold. We are different after a crisis and a geula. Rubashkin went from being a successful entrepreneur and philanthropist to a worldwide roving mashpia.  So too with our individual crises. Spiritual boot camp. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #18

Rabbi YY Jacobson

  • August 21, 2019
  • |
  • 20 Av 5779
  • |
  • 525 views

Dedicated by Amit Knust Esra, in honor of all TheYeshiva.net team that spread Torah every day through the world, and in honor of his wife Tikva bat Miriam.

Related Classes

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author