• עיהע

  עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

  שיעור יום ו' פרשת מטות מסעי ראש חודש אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור ח

  ב''ה. יום ו' פר' מטו''מ תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו. השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

  מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

  בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

   חזרנו הנקודה מאתמול.

   נקודת הדברים כאן היא, שכשהרב מוסר השיעור לתלמיד, ניתוספים במוחו רעיונות ובזקים חדשים, ולפעמים ממש מהפכניים.

  וכל כך למה? אומר בהמאמר שלשה הסברים.

  ראשית, יש הבדל בין מחשבה לדיבור, כמו למשל כשמכינים שיעור במחשבה, אפילו אם ההכנה היא טובה ומפורטת, אי אפשר כלל לומר שהרעיונות עוברים מה שקוראים "התחלקות". עדיין הכל מאוחד במוחו. לעומת כשהדברים יוצאים בדיבור הם "נאצלים" להיות בהתחלקות, כל אות, מילה, קטע, רעיון בפני עצמו. כאן מתחיל שלב ההתחלקות.

  רואים זה במוחש, שיש אלה שהכל מוכן במחשבה, אבל כשמגיע לדיבור, זה לא יוצא בבירור. וכן רואים בכתיבה. אפילו אם יש לי רעיון מוכן, קשה מאד להעלותו על הנייר, כי שמה נדרשת התחלקות חדה. כוח ההתחלקות קורה כשמדברים, וכן כשכותבים, אפילו יותר מדיבור.

  והנה זה הכלל הגדול, שבירור מתחיל מהתחלקות. דהיינו ברגע שיש התחלקות יש פנימיות ויש חיצוניות. כי כל דבר שיש בו התחלקות יש בו בירור. והוא כלל גדול בחסידות חב"ד.

  ניתן לראות את זה לאורך כל הדרך בתורת בעל התניא. יש כאלו שלומדים חסידות ועושים מזה סלט אחד גדול, סובב, ממלא, שבת, יו''ט שלוש סעודות, מדרגות, קדושה, פרישות וכו', והם קצת נמצאים בעולם הדימיון, הם חושבים כשהם אוכלים קוגל ירושלמי חם וטעים עם הרבה שמן, אזיי הם עפים לעולם האצילות והם יכולים לפעול ישועות גדולות וכו'. למה? כי אין שום התחלקות ובמילא אין שום בירור. הם לא מבינים מה זה פנימיות וחסידות ומדמיינים שזה מה שהבעש''ט עשה ומנסים לחכות את הדמיון המצחיק הזה שזה לא היה ולא נברא. לכן ראשית צריך וחייבים לעבור את תהליך ההתחלקות ללא זה, לא מתחילים בכלל לנגוע בחסידות אמיתית ועמקות.

  התחלקות מביא לאחדות פנימית והרמוניה אמיתית.

  הרעיון השני, כשהרב מלמד את התלמיד משהו קורה שם, אפי' אם הרב הבין הכול במחשבתו, וחווה הכל מחשבתו כפי שהוא אצל התלמיד, וכבר עבר תהליך צמצום עצום, ומעביר לו את השיעור, מכל מקום הנה כשרואה את הפרצוף של התלמיד שהוא לא ממש הבין את הדברים כמו שצריך, אזיי קורה משהו הנקרא "אור חוזר". כשאהבת המשפיע אל המקבל נפגשת עם קושי הקליטה של התלמיד, שהרעיון לא נכנס בתוכו, הנה האור "חוזר" לתוך הרב, וברגע זה קורה חידוש עצום במוח של הרב, ולא מדובר סתם רב שיש לו תאווה של ביטוי עצמי, ועליונות וכדומה, אלא מדובר ברב שיש לו פנימיות הרצון שיקלט השכל אצל התלמיד, ולכן אם זה אור חוזר ע''י התנגדות אזיי יוצא משהו חדש לגמרי אצל הרב.

  וכעת נעבור לשלב השלישית:   

  ובאמת עיקר הטעם מה שע''י הדיבור לתלמידו נתעורר לו נעלמות ומחודשות בעילוי אחר עילוי באין ערוך, דהיינו הרבה מעבר לכל ההכנות שהכין את עצמו להעביר את השיעור.

  מטעם "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן", המושג הזה נמצא בספר יצירה פרק א' (ספר קבלה מהכי קדמונים, ומקורו מאברהם אבינו או רבי עקיבא) ובעל התניא מביא את זה הרבה מאוד פעמים, דהיינו אפשר לגלות את ההתחלה רק בסוף. כי התחילה ממש נעוץ בסוף. ולכן צריך להגיע עד הסוף כדי להבין את ההתחלה. זהו אחד היסודות של בעל התניא, יש יחס מובהק בין ההתחלה לסוף.  

  כי מחמת שהשכל הקדוש הגיע לתכלית שלימותו בסוף מעשה שלו, שמתחילה נתקבל אצל המשפיע בכח החכמה שלו כמש''ל (כמו שנתבאר לעיל) ע''פ אז ראה, ונתחלק בפרט בכח בינתו כמ''ש ויספרה, ואח''כ ע''י המדות ומלכות (ומלכות) ירד השכל עד הדיבור, וע''י עקימת שפתיו הוי מעשה, דהוא סוף שבעליון שאין למטה הימנו, סוף מעשה שלו נעשה תחילה אצל המקבל כידוע,

  ע''י התעוררות נעיצת התחלה שהוא העלם כח המשכיל, ועי''ז נתעורר מחודשות ונעלמות אצל המשפיע בעצמו. רק כשהוא מגיע לסוף הנתינה, שהשיעור כבר עבר כל השלבים, מחכמת המשפיע עד לדיבור, היינו שכבר הגיע לתחום המקבל, שזהו "סוף שבעליון שאין למטה הימנו", הרי עכשיו היינו חושבים שזהו, נגמר התהליך. אומר לנו המאמר, לא ולא! אזי מגיע הרב בעצמו לרמה שלא יכל להגיע לפני כן. הרב מגיע עכשיו להתחלה מחודשת. כי על ידי הסוף מעשה ניתן לו היכולת לנגוע ב"המחשבה תחלה" שלו, במקורו ושרשו. הרב הלך לגמרי למטה שאין למטה הימנו וזה הסוף, כשהוא נוגע במקבל אחרי הרבה צמצומים. והסוף מעשה של הרב נעשה ה"תחלה" אצל המקבל. ואז הוא מגיע לה"תחלה" שלו עצמו.

  וזה נכון בכל היחסים, כי זה נעוץ סופן בתחילתן, דהיינו בסוף יוצא ההתחלה האמיתית. הכוונה העצמותית ובמילא הפנימיות הכי עמוקה יוצאת בהסוף מעשה.

  דוגמא לדבר: כתוב אצל אברהם (בראשית כא, לג) וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְ-ה-ו-ָה אֵל עוֹלָם. ובמסכת סוטה גרסינן, ויקרא וגו', אמר ריש לקיש, אל תקרא ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב, כיצד, לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם, וכי משלי אכלתם, והלא משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם.

  אם כך למה לא כתוב בתורה ויקריא? אמר הרבי מלובאוויטש (מאמר באתי לגני תשי"א, והוא מאמר הראשון שבו קיבל הנשיאות של חסידות חב"ד), שהתורה מלמדת כאן מסר עמוק. ה"ויקרא" לעצמו נעשה רק על ידי הויקריא לאחרים. בלשונו באידיש, אויב דו ווילסט אז ביי דיר זאל איינגיין דער ויקרא, מוז זיין דער ויקריא. זה ווארט קצר ולעניין שמסכם את אחד היסודות המרכזיים של הרבי. לא יתכן שיהיה ויקרא בכנות, אם חסר הויקריא.  

  לפני כמה שנים הלכתי לאוסטרליה לדבר, והגעתי לעיר המכונה פוירט. ולאחר מכן הלכתי לאכול ארוחת ערב אצל השליח המקומי וכו'. הוא ביקש ממני לומר דברי חיזוק לילדים. אמרתי נעוץ תחילתן בסופן, כאן זה סוף העולם ורק אתם יכולים להרים את העולם כולו. כמשל הליווער הידוע בלקו"ת פרשת האזינו, כשרוצים להגביה בנין מגביהים אותו מתחתיתו. אמרתי, כשרוצים להגביה את העולם צריכים להגיע פה, חצי כדור התחתון שבתחתון.

  Reply to this comment.Flag this comment.

• A

  Aron -4 years ago

  Thank you for This wonderful source of Chassidus! It’s been years since I hear rabbi YY and I’ve been enjoying immensely on my commute. Thank you !!

  Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #8

Rabbi YY Jacobson

• August 2, 2019
• |
• 1 Av 5779
• |
• 460 views

Related Classes

• 

  48 min

  Maamar ​Reb Hillel of Paritch Eisa B'Psikta #1

  It's Not About Punishment

  T​he Three Weeks of Pain & Seven Weeks of Comfort​
• 

  56 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #1

  G-d Says to Moshe, You Got to Get to Know Me

  Understanding What Is Midrash? How Does It Work?
• 

  48 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #2

  Not All Pain Comes From Sin

  How Does the Midrash Know the Stories It Tells?
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #3

  Don’t Try to Change Your Children; Change Yourself

  When You Live With Love, You Will See It Everywhere
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #4

  The Jewish Law of Attraction

  Hashem Is Your Shadow: He Follows Your Cues
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #5

  What if Exile Is Not Only About Sin?

  If Galus Is an Atonement, It Should Have Become Easier With Time
• 

  1 hr 3 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #6

  What It Takes to Prepare a Class

  The Real Mentor and the Real Student: You Show Up With Every Part of You
• 

  1 hr 6 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #7

  As the Mentor's Message Hits a Wall, New Awareness Is Unleashed

  As the Teacher Begins to Teach, New Layers of Depth Emerge. Why?
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #9

  When You Come Home, Put Away the Phone

  As the Teacher Experiences an Epiphany in the Midst of Class, He Slowly "Detaches" From the Student
• 

  59 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #10

  I Get It; I Understand It; I Really Get It

  The Three Steps of Cognition: Chachma, Bina and Daas
• 

  Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #11

  The Pain of the Woman Who Shows Up but No One Is Present

  As the Student Empties the Vessel Completely, He Arouses in the Mentor the Desire to Give It All