Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #3
Rabbi YY Jacobson
694 viewsListen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
Dedicated by Solomon Ezekiel.
This class was presented on WednesdayParshas Balak, 14 Tammuz, 5779, July 17, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #3
Rabbi YY Jacobson
Dedicated by Solomon Ezekiel.
Join our WhatsApp Community
Join our WhatsApp Community
Please leave your comment below!
עזריאל יהודה הכהן ענגיל -5 years ago
שיעור יום ד פרשת בלק תשע"ט לקוטי תורה מאמר מה טבו שיעור שלישי
ב''ה. יום ד' פר' בלק תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך הספר "לקוטי תורה" לבעל התניא והשו''ע. השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
פרשת בלק דף עד א. מאמר מה טובו אוהליך יעקב וכו'.
דף עד א
שם הוי' קודם שבא לידי גילוי במדות כו' עד וכך היתה כוונת יעקב בתפלתו והיה הוי' לי לאלקים פי' הוי' לבדו הוא בעצמו יהיה לי בבחינת אלקים כו'. דהיינו הוא יהיה שלי באופן אישי
ועוד י"ל ע"ד שיש ב' שילובים שילוב הוי' באד' ואזי שם אד' גובר וזהו הבחינה הא'. אמנם שילוב אד' בהוי' אזי שם הוי' גובר וזהו הבחי' הב' דכאן.
והנה ענין תשובה זו בועשה טוב שיהיה עושה המצוה בשמחה וטוב לב ולא מצות אנשים מלומדה. ועיין מ"ש ע"פ אסרי לגפן בענין כבס ביין לבושו כו' ומ"ש בד"ה לכן אמור לבנ"י כו':
קיצור פי' מבדילים באגה"ת פ"ד ובר"ח שער הענוה פ"ו אלביש שמים קדרות. יעקב חבל. ונקה. והתשובה הב' בועשה טוב. בחי' טוב מחבר סוכ"ע וממכ"ע. עובד אלקים. עץ השדה. ותשובה זו ליכלל בשם הוי' ממש ועשיות המצות בשמחה כו':
עשינו חזרה קצרה
ג והתשובה השלישית היא שאע"פ שהוא סור מרע בתכלית וגם ועשה טוב בתכלית,
דהיינו ממש תשובה בתכלית של סור מרע ועשה טוב, דהיינו הוא הולך עם זה עד הסוף ולא כאילו ולא בערך, אלא ממש עד הסוף.
אזי התשובה גדולה יותר והוא כדכתיב (מלאכי ג' ז') שובו אלי ואשובה אליכם,
פי' כמ"ש במ"א בפי' כל ימיו בתשובה
כוונתו לדברי הגמרא במסכת שבת קנג, א:
תנן התם רבי אליעזר אומר אשוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזהו יום ימות אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר א"ר יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך אמרו כלום חסר לבית המלך טיפשין שבהן הלכו למלאכתן אמרו כלום יש סעודה בלא טורח בפתאום ביקש המלך את עבדיו פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין שמח המלך לקראת פיקחים וכעס לקראת טיפשים אמר הללו שקישטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו חתנו של ר"מ משום ר"מ אמר אף הן נראין כמשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאים...
באופן פשוט הכוונה של תשובה, זה שהואיל שהבן אדם לא יודע מתי החיים שלו יסתיימו, לכן היום צריך לעשות תשובה שמא ח''ו מחר יהיה מידי מאוחר.
אבל באופן יותר עמוק, הכוונה שלאחר שעשה סור מרע ועשה טוב, אזיי
(פשוט לקרוא את המילים של בעל התניא, כדלהלן...)
דאין ר"ל על עבירות ח"ו דא"כ מהו כל ימיו? אלא התשובה היא על הריחוק.
דהיינו מי שעשה עבירות ח''ו, אזיי עושה תשובה וזהו, עשה טעות, מתקן את הטעות ונגמר הסיפור, הוא ממשיך הלאה את החיים, למה צריך כל ימיו בתשובה? אלא הכוונה לפי בעל התניא:
כי אף שהוא עושה טוב ומקיים המצות, עכ"ז יכול להיות עדיין בבחי' יש ודבר,
דהיינו יש לו את הפרופקציוניזם שהוא כביכול צדיק, דהיינו עושה כל המצוות וכו', אך עדיין יכול להיות שסובל מיישות, וזה יכול להיות בעיה רצינית.
וגם אפילו אהבה עדיין, הוא בבחינת יש מי שאוהב, ועיקר התשובה - הוא כמו שכתוב והרוח תשוב אל האלקים כו',
דהיינו שירצה לשוב למקורו ושרשו בחי' ישראל עלה במחשבה.
והיינו שירצה ליכלל ולדבק בעצמות אור א"ס ב"ה שהוא למעלה מעלה מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע שאינו בגדר עלמין כלל כו'. ממלא כל עלמין שה' נותן חיות לכל דבר ודבר, וסובב כל עלמין שאינו בגדל בכלל.
וכמאמר המתנשא מימות עולם. ועד"ז נאמר בקריעת ים סוף עד יעבור עמך הוי',
פי' למעלה משם הוי', דהיינו עוברים את ההווי' דהיינו למעלה ממלא וסובב כל עלמין.
כי שם הוי' יו"ד חכמה כו' ונק' סוכ"ע,
אלוקים זה צמצום, שם הווי' זה סובב.
ובקי"ס (ובקריאת ים סוף) היה הגילוי מלמעלה מעלה מבחי' סוכ"ע שעי"ז הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסיא בא באתגליא ממש כו',
דהיינו, עלמא דאתגליא זה מה שרואים, ים זה מכוסה במים שלא רואים, שזה עלמא דאתכסיא, החידוש של קי''ס היה שהעלמא דאתכסיא היה אתגליא, דהיינו מה שהיה מכוסה ובצמצום היה גלוי ממש. אתכסיא זה ים וזה צמצום וזה בחינת אלוקים. כל מה שיש ביבשה יש בים, אך זה מכוסה, כמו סובב כל עלמין, דהיינו אין פירוד, וא''א לחיות בתוך הים, אבל כאן היה עד יעבור עמך ה', להיות בארץ ולהיות בים, או להיות בים ולהיות בארץ. כאמור שעי"ז הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסיא בא באתגליא ממש כו',
וע"ד מ"ש בזח"ג פ' שלח (דקנ"ח ב') ע"פ היש ה' בקרבנו אם אין,
זה היה במסע ומריבה, ושאלו, האם ה' איתנו או לא? הרי לא יכול להיות שהשאלה היה כפשוטו, כי הרי היו להם ניסים ונפלאות. אלא השאלה הייתה, האם ה' הוא בבחינת "יש"? שזה ממלא כל עלמין, או ה' הוא בבחינת "אין" של סובב כל עלמין. בקרבנו, דהיינו ממלא, האם אני מרגיש את ה', או האם זה בחינת אין, דהיינו איני מרגיש את ה' בקרבי.
שבחי' אין הוא ע"ק (עתיקא קדישא, המונח הזה מגיע מספר דניאל) שלמעלה משם הוי' כו'. שזה פנימיות הכתר.
והנה שרש נשמות ישראל הוא מבחינה זו דהיינו בחינת אין כמארז"ל דע מאין באת כו'. דהיינו תדע שאתה מגיע מאין.
אין מזל לישראל כו' הכוונה ש"אין" מזל לישראל, דהיינו המזל של ישראל לא מגיע ממזלות אלא זה מגיע מבחינת ''אין''.
ונוזלים מן לבנון אתי מלבנון כלה. (נון שערי בינה, הר נבוא זה נון בוא, לב' שערי חכמה) דהיינו שהנשמה מושרש במקומות גבוהים מאוד.
וזהו ענין תשובה עצומה, זו שירצה לשוב וליכלל בעצמות אור א"ס ב"ה ממש. וזהו שובו אלי אלי ממש.
ממש תבוא אלי, ולא מדובר כאן בעוונות וכדו' אלא פשוט שובו אלי ממש. לעצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, לה"מקום" שבו כבר אין שום פירוד וישות.
שמעתי מהרבי ששמע בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ, שלמחרת יו''כ נכנס פעם לאביו אדמו"ר הרש''ב ושאל - טאטע וואס יעצט? אמר:
יעצט דארף מען ערשט תשובה טאן!
ולכאורה תמוה במאד: הרי עכשיו למחרת יום הכפורים וכבר עשו תשובה?!
ולא עוד, אלא שמפורש במשנה כריתות:
אמרו עליו על בבא בן בוטא, שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכיפורים יום אחד. אמר: המעון הזה! אילו היו מניחים לי הייתי מביא, אלא אומרים לי: המתן עד שתיכנס לספק. (משנה כריתות ו:ג)
אלא הכוונה היא על פי מאמר זה: עכשיו אנחנו צריכים "ערשט" לעשות תשובה, דהיינו יש עוד עבודה וכו'. ולא עוד אלא שתשובה זו היא גדולה מכל שאר התשובות שלפני ובאמצע יום כיפור.
כדי להבין נקדים תתלה הפתגם שנאמר בשם הרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זי"ע, שאחרי יו''כ שמסיימים נעילה ורצים למעריב ואז אומרים והוא רחום יכפר עוון וכו', ולאחמ''כ סלח לנו אבינו כי חטאנו וכו', והוא שואל, מתי בדיוק הוא חטא? אלא הוא אומר, אתה עושה תשובה אחרי נעילה, כי אתה לא באמת מאמין שהקב"ה מחל לך, אתה לא מאמין באמת אפשר לעשות תשובה, ואתה לא באמת מאמין שאתה בן אדם חדש לחלוטין, ולזה גופא צריך לעשות הרבה מאוד תשובה. תשובה על זה שאני חושב שאני חוטא, שאני אבוד, שאני סתם שמאטע.
מובא בתניא אגרת התשובה לבעל התניא פרק יא', מסביר שאומרים השיבנו וסלח לנו כמה פעמים ביום בשם ומלכות, ואין חשש של ספק ברכה לבטלה, אפי' אחרי 50 שנה, כי יש אהבה אין סופית.
לכאורה איך אתה יכול להגיד בא"י חנון המרבה לסלוח? אולי היום השם החליט לא לסלוח. וספק ברכות להקל אפילו בספק ספיקא.
אלא בודאי שאין כאן ספק כלל וכלל, זה בטוח שהוא סולח.
ובלשון בעל התניא באגה"ת שם: "ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה', כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך ("כרוב רחמיך מחה פשעי", "כבסני טהרני", "וכל עוונותי מחה" וכו'), בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפלת שמונה עשרה תיכף שמבקשים "סלח לנו" כו', "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח". והרי ספק ברכות להקל, משום חשש ברכה לבטלה! אלא אין כאן שום ספק כלל, מאחר שביקשנו "סלח לנו מחל לנו". ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים, היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין "ברוך אתה ה' גואל ישראל"
"והרי אפילו במידת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפילו בקוטע יד חבירו, כדאיתא בגמרא בסוף פרק ח' דבבא קמא. ואם ביקש ממנו שלוש פעמים ולא מחל לו, שוב אין צריך לבקש ממנו. והגבעונים, שביקש דוד המלך עליו השלום מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול, גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו', כדאיתא בפרק ח' דיבמות. ובמידת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ.
"ומה שמשבחים ומברכים את ה': "חנון המרבה לסלוח", "המרבה" דייקא, וכמו שכתוב בעזרא: "ורב לסלוח", דהיינו שבמידת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במידת הקב"ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים, כי המחילה היא ממידת הרחמים, ומידותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב: "כי לא כלו רחמיו", ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, ומשווה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, וכל החטאים שמתוודים ב"על חטא" מידי שנה, אף שחזר ועבר עליהם – חוזר ומתוודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה, וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דווקא, אלא כמו כן בכל יום ויום שלוש פעמים מברכים: "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח", וכמאמר רז"ל: תפילה כנגד תמידין תקנוה, ותמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה, ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מידי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות, והתמיד שהוא קרבן עולה – מכפר על מצוות עשה בלבד, וכן התפילה בזמן הזה עם התשובה, כנ"ל".
ותמיד יש להדגיש: כשאנחנו מדברים על עוונות, עבירות וכו', הכוונה שאני לא ישר או מיושר עם הלב והמוח וקב''ה.
אבל כאן יש ביאור חדש בתשובה, והוא בחינה השלישית בתשובה:
הרש''ב התכוון לא תשובה של עוונות אלא תשובה על ה''יש''!!!
ראיתי כתוב בשם הזידיטשובער, שר בית הזוהר, הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב, למה אומרים ב' פעמים ה' ה' קל רחום וחנון וכו', הגמ' במסכת ר"ה דף יז מתרץ כאן קודם שחטא כאן וכאן לאחרי שיחטא. שואל הרא"ש למה צריך רחום לפני העבירה? הרי צריך אחרי זה. הרא"ש מתרץ, כי ה' יודע שהוא הולך לעשות עבירה. אבל העטרת צבי מסביר כי לפני החטא הבן אדם מרגיש בעל גאווה עצום, לפעמים יש לו את תחושת הפרפקציוניזם באופן מוגזם, ואז צריך המון רחמים כי בקלות הוא נופל לעבירות של שנאה, כעס התנתקות מה' ועוד הרבה, וזה הבעיה. כי אחרי החטא יש לו כבר ענווה. כמובן שצריך להבין את הנ''ל הצורה נכונה וברגישות גבוהה.
סיפור נפלא: הרה"ק רבי ישראל מריזשין זי"ע הגיע פעם לעיר מסוים, ובחר ללון אצל איש פשוט, שאפי' היה ספק אם היר''ש שלו בסדר. הגיע אליו הבעל הבית החשוב, והוא אמר לו יש לי בית ענק וכולם מגיעים אלי וכו' למה לא באת ללון אצלי? ענה לו, כתוב השוכן איתם בתוך טימאותם, למדתי מה', שאפשר לשכון בטומאה, כך אולי היהודי ההוא הוא חוטא אך הוא לא בעל גאווה כמוך. וכו'.
צריך להבין את זה לעומק, מה זה יישות ומה זה גאווה ופרופקציוניזם. יש גאוה מסריחה ומוגזמת. אבל יש גם גאוה פנימית, דקה יותר. רבינו הזקן פירש גסות הרוח שהרוחניות שלו גסה.
בדרך כלל הסיבה, כי אין אלוקות, כי אלוקות זה ביטול. מהו ביטול? לא שובר את האגו אלא זה ביטול, אנו לא מדברים על לשבור תאוות, כי אז זה כמו הקאצקער רבי היה אומר כששוברים תאווה, מתאווה אחד נהיה שתיים, משתיים נהיה ארבע וכן הלאה כפול בריבוע, אלא העניין הוא שכשמרגיש האמת, והאלקות, ואחדות השם, אזי בדרך ממילא האגו מתמוגג... הוא נופל מאיליו.
כי הדבר הכי לא טבעי בשביל נשמה זה אגו. האגו זה המשא הכי גדול בחיים. כי אני לא מרגיש הדביקות האמיתית.
אין עניין של להילחם עם האגו אלא אתה משחרר את זה ונכנס לאחדות כלפי האמת, זה לא שבירה אלא התקשרות ואחדות.
רואים זה במוחש: זה שאנשים בעלי גאווה, זה בגלל הדימיון הבעייתי שלהם, לייצר לעצמם כל מיני אימראות וסיסמאות של גאווה בכדי לבצע אפי' הרצון הטוב או הרע (לא משנה כרגע)... ז"א הכל בפרספקטיבה שלהם, ומה שהכי חסר להם, שהם צריכים להפסיק לבנות לעצמם את החומות הענקיים האלו, ופשוט צריך לבטל את היישות שלהם ולהגיע לביטול ולאין....
וזוהי התשובה שהרש''ב התכוון.
הבדיחה, על הבן אדם שנתן מכות לשכן כי לא עשה שום עבירה למשך כל השנה, לפני יו''כ, אך האישה צעקה לו איזה מצווה עשית וכו'....
התשובה השלישית זה בפנימיות של הפנימיות ולא עניין של סור מרע ועשה טוב.
משנה אבות ה יט, מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? וכו', למה השאלה על התלמידים תשאל על עצמם בעצמם מה בין אברהם אבינו לבלעם הרשע, התשובה, שלא ראו שום הבדל מבחינת חיצונית ההבדל רואים אצל התלמידים. מדהים. כך ראיתי בשם רבי לייבל חריף.
ראיתי מהחידושי הרי''ם, ההבדל בין להיות מקושר לא''ס ללא להיות מקושר זה כחוט השערה, וברגע שהשטן העביר אותך לצד השני אתה יכול להיות מאוד חרדי אך כבר לא אכפת לו באמת, כי אתה רק מפתח את היישות עם כל החרדיות שלך וכדו'. כבר לא איכפת לו, כי מעתה הכל רק שטיקעס וחיצוניות ודמיונות. וחסר האמת האמיתית והפנימיות של ביטול לא"ס.
ועל זה צריך המון תשובה, על הריחוק בעצם הבריאה. אין כאן אשמה, יש כאן רק מודעות.
טראומה הכי גדולה זה שהנשמה עוזב את האין ומגיע ליישות, וזה כל הזמן נמצא ועל זה צריך תשובה לבטל את היישות, וזה התמודדות עצומה, יש תשובה שקלקלתי ופשוט צריך תשובה אך יש תשובה השלישית שזה כל ימיו וזה טרואמה של מרחק ועל זה שובו אלי, דע מאין באת. דהיינו אני צריך להתגבר ולחזור לאחדות בתוך עולם שזה לא קל כי יש כאן פירוד, אם אתה יכול להתמודד עם זה, אזיי אתה יכול להתמודד עם כל קושי בעולם, כי זה הטראומה הכי משמעותי ובסיסי ביותר. אפי' שהוא צדיק הכי גדול, וזה מייצר חסר/חור פנימי וברגע שיש את זה חייבים להתגבר על זה , זה לא עניין על משהו רע וכו' אלא על הפירוד, כשעושים תשובה מגלים שאנו לא באמת מרוחקים, כי זה רק טראומה וזה רק לפי התפיסה שלנו וכו'. כמו הרב טווערסקי אמר שהמתמכרים הגדולים הם הכי רגישים...
דע מאין באת, דע שאתה מגיע מה''אין'', לכן אגו זה הדבר הכי מנוגד באופן טבעי לנשמה. כי הוא בונה לבושים ושקרים אין סופיים לנשמה. ואז צריך כל הזמן לבנות עוד ועוד לבושים שך יותר אגו ויותר אגו וכו'. והוא מסכן נעבאך.
ביטל האגו זה נקודה שהוא מגלה את האחדות ומבין שאפי' יש מי שאוהב הוא יכול להגיע לביטל האמיתי והיישות חוזר לאין, וזה מעל ממלא ומעל סובב, שזה אין ועתיקא קדישא וכו' שזה מאוד למעלה.
וזה החידוש של קריעת ים סוף שאפשר להגיע וכו'.
ואולי זוהי הכוונה שובו אלי ואשובה אליכם. שכשמגיע אל "אלי" אל עצמות ומהות, למעלה מסובב וממלא, אזו ואשובה אליכם, הוא יכול לחזור לארץ. קריעת ים סוף. כי מצדו הרי הוא מחבר סובב וממלא. וגם בעלמא דאתגליא אפשר לחוות את העלמא דאתכסיא.
ועיין בע"ח שמ"א פ"ג דבחינת יחידה שבנפש בו מתלבש הניצוץ אלקי ממש זהו דוגמת הכתר שנק' יחידה ובו מלובש בחי' תחתונה שבמאציל כו' ע"ש.
ואם כן תשובה זו היינו שישוב ויוכלל בבחינת שרשו שהוא הכתר א"א וע"י וזהו תשובה הג' דבחי' נשמה שישוב ויוכלל בשרשו בחי' חיה יחידה כו'.
והנה תשובה זו היא אל בחינת התורה.
דהיינו תשובה השלישית. כי תשובה הא' היא סור מרע. ותשובה הב' היא עשה טוב. והיינו העיקר כאן הוא מצוות, וכמובן זה כולל גם מצות ת"ת.
שהתורה נקרא משל הקדמוני, שהיא משל ולבוש לבחינת קדמונו של עולם, מה שאינו בגדר עלמין כלל שהוא עצמות אור א"ס ממש,
הכוונה של משל זה לבוש, כי כשאני מנסה להסביר משהו עמוק אזיי אני צריך משל כדי להלביש את זה.וזה הכוונה של שיווק זה לבושים, כדי לקדם דברים. הסיפור עם החייל הרוסי שקפץ למים וכו' ואמר להצאר: מה אתה צריך ללבושים שלי, יש לך העצם!
משל צריך לדעת שזה רק לבוש, התורה זה משל הקדמוני, משל למשהו שזה גבוהה יותר מהעולם, דהיינו זה עמוק עמוק, כי המשל מביא לנמשל שמביא למשל שמביא לנמשל וכן הלאה, כי שלמה המלך לכל דבר היה לו 3000 משלים, המגיד אומר, כי הרעיונות שלו היו כ''כ עמוקים שהיה אפשרי רק להסביר עם שלושת אלפי משלים וכו'.
וכמשנ"ת באגה"ק בד"ה דוד זמירות קרית להו ועמ"ש בד"ה ואהיה אצלו אמון. ולכן ארז"ל (סנהדרין צ"ט ב') כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
ופי' בפמליא של מעלה מבואר במ"א דהיינו שמחבר בחי' סובב וממלא כו'
לפי שהיא המשכת בחי' עליונה יותר מסוכ"ע וממכ"ע כו'.
לא שיש מחלוקת שם, אלא זה מאחד אחד את השני.
ועיין מה שכתוב סד"ה ביום השמיני עצרת בענין גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. וגם שע"י המצות ההמשכה הוא בבחי' מקיף אבל ע"י התורה נמשך הגילוי בבחינת פנימיות וכמ"ש ותורתך בתוך מעי.
מצווה זה עשייה, תורה זה הופך להיות חלק מאיתנו בתוך מעי. כמו,
בקרבך קדוש וארז"ל כאלו קדוש שורה בתוך מעיו.
כנ"ל, שהתורה נכנסת ממש לתוך עצמותו. וכמו החילוק בין אוכל ולבושים שנתבאר בתניא פרק ה. ובלקו"ת ברכה מאמר מזמור שיר חנוכת הבית.
וזהו ג"כ ענין מארז"ל מדרש איכה בתחלתו, ויתר הקב"ה על עבודת כוכבים ועל ג"ע וש"ד (גילוי עריות ושפיכת דמים) ולא ויתר על מאסה של תורה. דהנה כמו שיש באדם אברים החיצונים ואברים הפנימים, אשר החיות ממש תולה בהם, מה שאין כן באברים החיצונים, שאף על פי שיחתוך ידו יוכל לחיות רק שיהיה בעל מום, אבל באברים הפנימים אפילו ע"י נקב לבד שתינקב הריאה או קרום של מוח הוא טריפה ואינו יכול לחיות לפי שעיקר הנשמה והחיות תולה
עד, ב
בהם,
כן למעלה המצות נק' רמ"ח אברים דמלכא שהם בחי' כלים ואברים החיצונים,
אבל התורה שהיא חכמתו ית' היא כלי ואבר הפנימי ממש שאור א"ס אינו מלובש אלא בחכמה דוקא וע"כ לא ויתר כו'.
יש אנשים שחושבים, שאצל חסידים תורה זה לא חשוב, אבל כאן אפשר להבין עד כמה עמוק וחשוב זה תורה. הבעיה בגלל שחסידים מדברים הרבה על אהבה ויראת ה', תפילה, כוונה וכו', לכן חושבים שתורה לא חשוב אבל ההיפוך הוא הנכון.
המשך יבוא מחר בעז''ה.
Reply to this comment.Flag this comment.
דוב -5 years ago
גדלות האדם
שמעתי פעם מבחור שלמד בישיבת טעלז בשיקגו כמדומה, שהיה שם חוק שבחור אסור לו להביא אוכל שלו לשולחן שבת. וכל כך למה? כי הוא מלך. ואסור למלך לבייש עצמו ולהוריד מכבודו על יזי זה שהוא יגיש את האוכל לעצמו. לא כן הוא הדבר! מלך ראוי הוא שיגישו לו המאכלים בגלל כבודו וגדלותו. וכן צריך להיות אצל בן תורה שהוא מלך והוא גדול ואסור שיעשה שום פעולה למעט ולהקטין את הגדלות שלו והכבוד שלו.
והנה זה צריך עיון, מיהו העבד שמשמש את המלך? האם זה אמא שלו, או אחותו, או אחיו, או המבשל בישיבה, או בחור אחר בישיבה?
אבל מלבד זאת, הנה אני חושב שמאמר אחד בלקוטי תורה היה מכניס לתוך לב הבחורים הרגש של "גדלות האדם" אמיתית באין ערוך יותר מכל "הגדלות" שרוצים להכניס לו על ידי תחבולות כאלה
שהרי אפילו אם הבחור לוקח את זה ברצינות, הנה מהי גדלותו? שמישהו מביא לא המאכלים שלו! ולכל היותר הרי זה גדלות חיצונית וילדותית. ואולי לפעמים הרי זה נעשה אפילו גאוה ויחצנות ואנוכיות.
ואילו כאן לומדים מהי גדלות האמיתית, דע מאין באת, שהנשמה היא בעצם בבחינת אין. שאני בעצם אין. ודברים כאלה אינם תופסים בכלל מקום
אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לאור שבעת הימים שמאירה את כל התורה באור חדש צח ומצוחצח.
Reply to this comment.Flag this comment.
Odom -5 years ago
As an answer to the question of why the Alter Rebbe again and again explores סובב וממלא, and then yet again סובב וממלא?
I once heard in the name of all old chosid who answered (excuse my yiddish spelling):
צודען איז דא עפעס אנדערש?
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -5 years ago
The sea is a hidden world cuz we cant see the individual creatures. Dry land is opposite. Krias yam suf reversed it.
Reply to this comment.Flag this comment.
Reb Aharon -5 years ago
What's Goin On
I write a weekly article for the Front Page magazine intended chiefly to be about chiropractic. I sometimes write about other issues, spiritual or physical.
I wrote this article a few weeks ago but it was censored, ie rejected and not printed.
Chiropractic and What’s Going On!
My wife and I went for a drive the other day. As we stopped at a scenic spot a car drove by. They yelled out the window “You’re a Jew.” I know they were not calling out to be friendly. I have witnessed a few other incidents like this happening to myself and to others. Two shuls have been viciously attacked and many individuals assaulted in Brooklyn and other places.
We are mostly doing pretty good in America as we all know. Our stomachs are full, we’ve got nice fancy cars, our homes are spacious and require landscapers and maids and professionals to maintain, our food supplies are delivered to our doors and if we desire, it’s delivered already prepared.
We have had good situations before. In Spain we were at the top of the country, active and leaders in the government and the economy. Our end was being thrown out or burned at the stake. In Germany we were not only successful in all ways but many Jews were quite blended into the culture. Six million ended up getting massacred.
Several people this past couple weeks have shared with me situations concerning their children. A 15 year old girl who has attended and loved a camp for the last eight years was told she cannot attend camp this year unless…. A 7 year old boy, successful in school was told he cannot attend school in the fall unless… Two boys are dismissed from school in the middle of the year and are not welcome back unless… And many, many more stories.
Mercury, aluminum and formaldehyde. Are you familiar? Formaldehyde – a chemical in Hep B and several other vaccines.
Occupational Safety and Health Administration (OSHA), a government institution, warns of its dangers, “health hazards of formaldehyde are primarily due to its toxic effects after inhalation, after direct contact with the skin or eyes by formaldehyde in liquid or vapor form, and after ingestion” adding that “ingestion of as little as 30 ml of a 37% solution of formaldehyde (formalin) can result in death” and “diverse damage to other organ systems including the liver, kidney, spleen, pancreas, brain, and central nervous systems can occur from the acute response to ingestion of formaldehyde.” They don’t mention effects of exposure by injection, as when formaldehyde is injected into a newborn baby as part of the HepB vaccine, currently given right after birth, or along with a host of other vaccine ingredients injected over the next few months of the infant’s life.
Aluminum - is the most abundant metal element in the earth's crust. Aluminium is neurotoxic meaning it is poison to the nervous system. Its free ion, Al3+ is highly reactive to living beings and uniquely able to do damage to essential cellular (nerve) biochemistry (ie the nervous system).
Mercury – a very rare element in the earth’s crust. It and all of its compounds are known to be highly toxic. A compound of mercury is used in the flu shots and in at least two other vaccines.
When a government policy is unjust and people resist, the last resort is always a show of force. Use of fear, intimidation, discrimination and punishment of dissenting minorities is the hallmark of authoritarian governments and so is censorship and propaganda.
None of these tactics have a place in America. Our Constitution protects civil liberties, including freedom of thought, conscience, speech, religious belief and the right to dissent and petition the government.
There are no double blind research studies showing the safety of vaccines ($100,000 has been offered to anyone who shows such a study) despite the bumper stickers "proud to vaccinate" and rhetoric “vaccines are safe and effective” being told without any studies referenced. Open your minds, seek out more info and ask “where do I get my info from to form my opinions”.
May HaShem brings ahavas chinam & geulah quickly.
A person free of subluxations has a far better chance of living and expressing their life to their optimum potential than one who is subluxated,
The chiropractor makes the adjustment and G-d does the healing.
Have your family’s spines checked for subluxations. Consultations with Doctor Faiman and spinal examinations are always free. 118 Grandview Ave (corner Ashlawn), New Hempstead. Any questions or comments email at[email protected] Call 352-5215 for an appointment.
Reply to this comment.Flag this comment.